כשהחושך מאיר לנו את הלילה.

וכמה שזה מוזר, טוב לי.

אני מגלה כל פעם מה אני לא רוצה. 

פעם לא היה לזה מקום בחיים שלי, להרגשה הזאת, פשוט לא הייתי שם לב, כי הייתי מוצף ברצונות.

ורצונות... הם הכי חזקים אצלי.

לפחות ככה זה היה פעם.

כשהרצונות קצת רגועים, יש לי מקום לעצמי.

וגם זה חדש לי, כי פעם חשבתי שמימוש רצונות זה המקום הפרטי שלי.

פתאום יש לי מקום לכל מיני רגשות...

געגועים.

ואני בטוח שזה נשמע מפגר, כי צריך להיות דפוק כמוני כדי לגלות רק עכשיו רגשות כאלה.

ובמקום כלשהו בתוכי גם מבצבצת חרטה, על דברים שעשיתי פעם, על האדם שהייתי.

וגם זה חדש לי.

אני הולך להישאר במוד הזה, לראות לאן זה יוביל אותי.