יש לי מתנה עבורך היא אמרה בחיוך רחב ועיניים נוצצות, ואני תמיד ידעתי שהיא קצת מטורפת, מבחירה כמובן, כמוני, אני חושבת שהמתנה הזאת תפורה לך. ואז היא נתנה לי קישור לשם של מישהי אחרת, וחסר לך שהיא לא תיתן דיווח חיובי עליך היא אמרה, ולי לקח כמה שניות להבין.
תמיד היה לנו קסם מיוחד, מרחק וידיעה שהטוב עוד לפנינו, היא הייתה תמיד עוף מוזר, ואני תמיד רעב לקצוות ואתם יודעים ששום דבר אחר באמת לא קשור יותר והכול כבר כאן.
היה לה חיוך של ילדה טובה, ועיניים של מלאך, ואני מיד בתוכי הבנתי כמה אני יכול לקלקל אותה, כמה המחשבות שלה רחוקות מהמראה, הרגשתי את אותה רעננות שיש כשמקבלים ירק טרי עם טיפות של טל עליו ואדמה, כמו לחמנית טריה שעדיין חמה, קצת קריספי ושביר מבחוץ וכשאתה שובר אז זה רך ומתרומם ענן קטן וחמים של תודה.
אז ביקשתי חברות, אמרתי לה שיש לה את המתנה שלי, ושהיא לא חייבת לארוז אותה, היא אישרה את החברות ורק יכולתי לדמיין בתוכי את מה שעבר לה בראש באותם רגעים, אני יודע מה עבר לי, אני לא הולך להיות עדין איתה, אף פעם לא חששתי לקחת את מה ששלי, ואני מעולה בלנצל מתנות.
מהצד שלי זה היה גם קצת מרגש, כי אולי כבר ראיתי עשיתי ניסיתי הכול, אבל מתנה כזאת עוד לא קיבלתי, והיה בי מרץ מיוחד, ידעתי שאת הלילה שלנו היא לא הולכת לשכוח, ישארו לה קצת סימנים בגוף וצלקת ענקית בלב, כן מי שבאמת מבין יודע שאת הגוף קל לקחת, אבל בלי הנפש זה לא שווה כלום.
ועכשיו ברקע יש שעון ענק שמתקתק לאחור.
תיק תק,
תיק תק,
תיק תק.
אז כשאת יודעת שהכול מתאים. כשחלקים בנפש בגוף בדם וברוח רומזים לך שהדין כבר כאן.
כשאת יודעת שהכול אסור, כשכל תא בגוף שלך מזהיר אותך מפני בנפרד.
אז אני שם, מטייל במסדרונות האפלים של המחשבות שלך, חוקר את הגבולות והיכולות שלך, ואנחנו כבר קורים , לטוב ולרע, באמת לשניהם, ואי אפשר לוותר על אף אחד מהם ושום דבר לא יעצור את זה.
