השמיים אפורים, עננים כבדים רטובים ומאיימים שם למעלה קרובים ומתקרבים. שבע בבוקר, ואני תכף רואה זריחה מיותרת של עוד לילה לבן, והקצה לא באופק בכלל.
אצבעות מלטפות גב שברירי, חודרות בעדינות לתוך הלב שלך, בדיוק כמו שאת רוצה, בדיוק כמו שאסור לך.
חום של תשוקה רחוקה פתאום נוגעת בך, לא משאירה ברירה.
זקיקים של שיער שמסתמרים עם כל מגע של אצבע אחרת, כמו נגינה על פסנתר כנף, דו רה מי פה סול דו רה מי פה סול דו רה מי פה סול והגוף שלך מתחנן דו רה מי פה סול, את רואה את התשוקה שלי בעיניים ואת האיפוק, אני טורף אותך בקצב שלי, דו רה מי פה סול, דו רה מי פה סול, וכל תא אצלך בגוף מתחנן בנפרד שאמשיך, דו רה מי פה סול, בלי ציפורניים רק כריות האצבע, דו רה מי פה סול, מטפסות בסולם דו רה מי פה סול, ואת כבר צועקת בלי קול, תמשיך, דו רה מי פה סול, אני רוצה יותר את עורגת, דו רה מי פה סול, ואני מנגן בזמן, נהנה מהזרמים שקופצים מתוכך, דו דו דו הכוח של הנגיעה הראשונה, רה השניה שמעלה מדרגה ומרגיעה גם יחד, דו דו רה דו רה מי פה סול, והשמים מחכים רק לך, דו רה מי פה סול סול סול, דו רה מי פה סול, ואני יודע שאני משחק באש עכשיו, סול סול סול, וכאילו נשאר רק להתקדם, תגידי לי, תבקשי, אני רוצה לשמוע אותך, דו רה מי פה סול, דו דו רה מי פה סול, תגידי, בקול, לא ללחוש עכשיו דו רה מי פה סול, שוב תגידי, דו דו דו דו דו רה דו רה מי פה סול, דו. והגוף רועד, את נאנחת, רוצה יותר, דו דו דו דו, רה רה רה רה דו רה מי פה סול לה לה לה לה דו רה מי פה סול לה ואת מתקווצת, ואני עוד לא חדרתי לתוכך עדיין.
דו רה מי פה סול לה לה סי סי והמגע שלי עכשיו חזק וכואב קצת, כמעט וגמרת, ואת מבינה שהשעות שלנו יהיה קצרות, ומלאות, את מבינה שהלילה יהיה שונה מאוד, יש שלושה סוגים של לילות, כאלה שלא רוצים לזכור, כאלה שלא רוצים לשכוח וכאלה שאי אפשר לשכוח.
