לפני 9 שנים. 22 בינואר 2015 בשעה 1:23
כשאתה כל כך קרוב לאופק.
אז אתה יכול לטבוע בתוך מבט אחד עצוב.
ועולם שלם חולף לו בשניה.
כשאתה כל כך קרוב לאופק.
אז הצבעים של השמש כתומים וחמים.
והגשם אפור ורטוב.
כשאתה כל כך קרוב לאופק.
אז אתה רחוק מהעולם שלך.
והסוף תמיד ארוך.
היא אמרה לי שאני Bad News, ואני ידעתי שהיא צודקת, תמיד הייתי כזה, אחד שיושב לך על הכתף עם קרניים אדומות וקילשון, ונותן לך עצות מעולות שיגרמו לך למחלת לב או לשבר.
ועכשיו כשהאופק המציאות נפגשים אני צריך חשבון נפש, אני צריך שעון חדש שמודד את החיים, אני צריך תחנת רוח שעובדת, ואני צריך להבין מה אני רוצה יותר, מה אני רוצה שוב, ובאיזה מחיר.
אז השולחן בקפה יחכה לחלום קצת פחות כחול, לתבע קצת יותר מורכבת, והיד שלי גם תחכה למקום הכי טבעי עבורה.
