והיא ענתה לי בלי מילים בכלל, רק עם חיוך שגרם לי גם לעצום עיניים ולקחת נשימה עמוקה, וגם לבדוק אם אני ער בכלל.
אני כבר למוד קרב, נושא בגאווה על נפשי צלקות עבר, סטיות חטאים ורעב שלא נגמר, וחשבתי שראיתי הכל, אבל הפעם זה היה אחרת.
אני הולך לחסוך מעצמי את הכתיבה על השלב של הלהכיר אותך, להחליף תמונות, לדבר, לקבוע, ואפילו את השלב שבו מצצתי לה את הדגדגן.
אני אגיע מיד לאותו רגע, ויש כאלה בהיסטוריה רק רגעים בודדים.
הרגע שבו רציתי להבין אם החיוך שלך חילק לי צקים שהישבן לא יכול לכבד.
אבל אי אפשר את זה בלי קצת רקע.
תמיד היו לי כמה נטיות, הראשונה היא יד על הצוואר, והשניה קשורה לדרך שבה אני מחזיק את השיער שלך, השלישית הייתה הערכה שלמה לקימורים שהגוף יכול להציע, והרביעית קשורה לכמה אני יכול להצמיד לך את הידיים מאחרי הגב, ויש עוד כמה שהדף יתבייש לספוג, אבל מעל הכל יש את הצורך שלי במין אנאלי, הסקס היחיד שאני לא באמת שולט בכמה מהר אני גומר.
שנים הייתי בטוח שזה קשור לשליטה, לסוג סקס שבו אני לוקח ממך מבלי לתת בחזרה, מנצל אותך, ואגב אם על הדרך זה קצת כואב לך אז בכלל מעולה, היו תקופות שחשבתי שהמשיכה שלי למין אנאלי קשורה לזה שיותר צר לי לחדור אליך לשם, או כי אולי זה משהו שאת לא נותנת לכולם.
אבל אז הכרתי אותה, ואחרי למידה קצרה של אחת את רצונותיו של השני, הסקס שלנו תפס תפנית מעניינת, למדנו שהדרך היחידה שלה לגמור באמת, היא כשיש לה ויברטור מקדימה, ואותי מאחורה.
אני תמיד הנחתי שהיא מדמיינת את עצמך עם שני גברים, ואפילו הצעתי לה פעם לנסות לממש את זה.
(לא עבד.)
בכל מקרה, "אנחנו" לא החזיק הרבה זמן. בין העובדה שאני נשוי, לזה שהיא רוצה ילדים, לא באמת היה לנו סיכוי.
את הגופה הסרוחה שקראנו לה מערכת יחסים, לקח לנו שנתיים להוציא מהחיים שלנו, כשהדבר היחיד שהחזיק אותה היה הצורך שלנו בגמירה הזאת, וגם היום כשהיא נשואה, עם קצת יותר קמטים ועצב ופחות שעות שינה, אני מודה בלי מוסר או בושה, שאין משהו שיכול לעצור אותנו מדי פעם מלהיפגש שוב, לחזור על אותה תנוחה, השילוב הזה של הזין שלי שחודר אליה מאחור, והרעידות של הוויברטור שחודר מקדימה ועדיין מגיע עד אלי, מצדיקות כמה שעות של אש בגיהינום.
ועכשיו עם הרקע הזה שאולי סוף סוף באמת יקנה לי מקום שם למטה אצל ההוא עם הקרניים האדומות, הזנב והקלשון, אני חוזר אלייך.
אני ידעתי שאת הולכת להיות בעייתית כבר כשפנית אלי, ידעתי שאולי את מסוגלת לתת לי הכל, אבל את גם רוצה הכל בחזרה, וידעתי שכשנגיע למיטה, אנחנו פותחים תיבת פנדורה שאלף כבאים לא יצליחו לכבות. אבל גם ידעתי שלא יהיה משהו שיעצור את זה, יש דברים שקורים גם כשאסור להם, אולי במיוחד כשאסור להם.
אז אני שוב אתעלם לרגע מזה שאולי אין לנו תכלית, אני רק אזכיר לעצמי שהחיים בנויים מהרגעים האלה שלוקחים לך את הנשימה ורק אותם שווה למנות כזמן חיים.
ואני מודה שככול שהזמן נקף גיליתי אצלי רגש חדש שלא הכרתי, משהו שנע בין פחד לצורך עמוק ועתיק, כשליטפתי לך את פי הטבעת, גיליתי שקצות העצבים אצלך שם רגישים, כשהחדרתי אצבעות לתוכך שם הגוף שלך דיבר אלי בשפה שאני מכיר ואוהב, התאמצתי מאוד שלא לגמור מזה, ההתרגשות המינית שלך תמיד הייתה הדבר הכי סקסי עבורי.
יש את החלק הזה שבו אני מכניס שתי אצבעות אלייך מקדימה, שתיים מאחור והאגודל שלי זז על הדגדגן שלך, כשאת גומרת ככה, אני תמיד הייתי בטוח שזה השילוב בין האגודל לאצבעות שהיו אצלך מקדימה, שתי האצבעות שנעוצות אצל מאחורה בישבן הן רק עבורי. הפעם זה היה אחרת. ואותו רגש שהעיר אצלי את איש המערות זרם בתוכי, לכל האצבעות שלי הייתה תכלית ותועלת עבורך.
את האנאלי שלנו התחלנו כשאת על ארבע, לפעמים הכלבים יודעים הכי טוב מה נכון לנו, אנאלי זה תמיד שאלה של זוויות נכונות, והזין שלי החליק לתוכך כאילו נבראת רק עבורו, שכחתי לרגע שאת יפה, שכחתי את העולם מסביב, והיה רק את הזין שלי ואת התחת שלך ולרגע שוב הייתי אדם הקדמון, לרגע הפכתי לגוש מוצק של תשוקה, החזרתי אותך חזק וחדרתי שוב ושוב לתוכך.
הקול היחיד שנשמע היה נקישות הגוף שלי בישבן שלך, הקול של הנשימה שלך, והקול שלך לפני שאת גומרת.
(היה גם את הקול הזה שאמר לנו לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי, מזל שלא הקשבנו לו.)
והיה גם אותי, מזכיר לעצמי שצריך לנשום.
אז מאוחר בלילה עכשיו, ואני עדיין מנסה לסדר את הנשימה שלי בגללך.
ולמדתי משהו חדש, זה לא קשור לאם צר שם יותר או אם כואב לך, זה לא קשור ללקחת מבלי לתת בחזרה, זה קשור רק לדבר אחד. לרגעים האלה שצריך פשוט לא לחשוב, שצריך לתת לגוף את מה שמגיע לו, מבלי לתת לנסיבות, למוסר או לצדק לקלקל, זה קשור לרגעים היחידים שאפשר לספור כחיים באמת.
אנאלי זה הסקס הכי טוב נקודה!
