היא הייתה הכלבה שלי, אימצתי אותה בגיל צעיר יחסית, תהליך האילוף היה קל, היא אהבה כל רגע, וגם אהבה אותי. עד שהבנתי שגם אני אוהב אותה קצת לפעמים, ושאם אני נשאר אז לא יהיה לה באמת עתיד.
כשהיא הכירה אותו הכל היה לה קצת מוזר. הוא לא לקח אותה כמוני, היה בו משהו עדין שהיא לא הכירה, היא הייתה צריכה להתרגל, ואני העמדתי לה תנאים מראש, אסור לך אנאלי איתו, רק אני מזיין אותך בתחת, אסור לך לבלוע לו, ואת צריכה לנשק אותו אחרי כל פעם שאת מוצצת לו.
היא עמדה בזה זמן רב, והוא כאילו התאים לזה גם והיה מוכן לכל שיגעון שלה, ומזל שהוא לא ידע שזה הגיע ממני, הוא בכלל פחד מאנאלי, לא תכנן לגמור לה בפה, ושמח לנשק אותה אחרי שהיא מוצצת, אז החמרתי לו את התנאים.
נתתי לו למצוץ לה את אצבעות הרגליים, לפעמים חצי שעה רצוף, והיא בכלל לא אהבה את זה, גם הוא לא, ואחר כך הוספתי איסור סקס ביום שבת, והיה את החלק שאני לא רוצה לפרט אבל בעיקרון היא הייתה מכאיבה לו בביצים, בכל מקרה, גם בזה הוא עמד. אז ניסיתי כיוון אחר.
תגמור לי על הפנים כמו כלבה היא בקשה ממנו, ואני רוצה גם סטירה בין לבין, וידעתי שזה שבר לה משהו בלב כשהיא אמרה לו את זה, זה לא התאים למערכת שלהם, אבל לא ויתרתי לה, והוא גמר ככה בדיוק, ואז ניגב לה את הפנים בעדינות, ואמר לה, "אם את כלבה אז את הנסיכה של הכלבות, ואני לשירותך, כמו פינקס הקטן" אז הייתי צריך להוציא את הכלים הכבדים.
ונתתי לה לשחק לו ברגשות, להגיד לו שהיא רוצה מישהו אחר, רוצה לעזוב אותו כי הוא לא מספק אותה, אז הוא השתדל יותר, ובסוף היא הגיעה אלי עם דמעות וטבעת יהלום......
היא עוד לא אמרה לו כן, רצתה לבקש רשות ממני. והאמת ראיתי כמה היא רוצה.
זיינתי אותה כל כך חזק באותו ערב, נתתי לה להחזיק את הטבעת בפה שלה בהתחלת הזיון, שיהיה לה קשה לדבר, להאנח, לצעוק, קשה בלב, אחר כך החדרתי לה את כל הטבעת מלבד היהלום לפי הטבעת וצילמתי אותה ככה, כל הרוע שרק יכל לצאת ממני יצא באותו לילה, במנות מוגדלות, הכל פרץ החוצה בגלל סיבה אחת מביכה..... ידעתי שהוא ניצח אותי.
ואז עלתה לי הברקה אחרונה, אני רוצה לזיין אותך בתחת ביום הנישואים שלך בשמלת הכלה, אני רוצה שיכאב לך ותרגישי אותי כשאת רוקדת שם, אני רוצה שתדעי שאת עדיין הכלבה שלי, רק ככה אני משחרר אותך אמרתי.
והיא שאף פעם לא ידעה להגיד לי לא הסכימה במבט כנוע שאני מכיר.
אז עברה לה שנה, שנה שבה התרחקתי ממנה, השארתי לה רק חוק אחד, הוא לא חודר אלייך לתחת, זה האזור שנשאר רק שלי, החתונה התקרבה, ואני לא עשיתי דבר כדי לגבות את החוב שלי, חיכיתי.
חיכיתי לראות אם היא תתקשר, אם היא תבוא, יותר נכון אם היא יכולה להשתחרר ממני מבלי שאני משחרר אותה.
היא לא יכלה, והתקשרה, שמעתי בקול שלה שהיא לא באמת רוצה, אבל בכל זאת תיאמתי את הכל.
אני הייתי אמור להגיע, לראות אותה מרחוק מתחתנת, היא תראה אותי גם, אני לא אפריע, אבל ידעתי שהרגע שבו המבטים שלנו יצטלבו יגרום אצלה לשבר, בניגוד אלי, היא לא יודעת באמת להיות בוגדנית.
אחר כך יש את הריקודים הראשונים, ומנה ראשונה, ובשלב הזה אני אפרוש לשירותי הנשים, והיא צריכה למצוא דרך להגיע לשם גם, ולבד, שזה אתגר לא קטן בחתונה שלך, הרשתי לה להיעזר בחברה אחת טובה, אבל רק כי לא היה סיכוי עבורה להגיע לבד מבלי שהיא תיתפס.
היא ידעה שאני אכאיב לה, ידעה שזה מטורף ומסוכן, והסכימה.
החתונה שלה הייתה מאוד מרגשת, מביך אותי לספר שהסתרתי מליחות רטובה כשהמבט שלנו הצטלב, שמחתי עבורה, גם אותו המבט שלי פגש לרגע, הוא לא ידע אף פעם את החלק שלי בחיים שלו.
עמדתי רחוק, ליד הכניסה, והחברה שלה גם ראתה אותי, סימנתי לחברה לגשת אלי לרגע, הצמדתי אותה לקיר, נתתי לה נשיקה כשהיד שלי על הצוואר שלה, היא הייתה מופתעת.
ואז ביקשתי ממנה לחזור לשם, וכשיגיע השלב שהיא צריכה לצאת עם הכלבה שלי לשירותים, שתקח אותה לחדר השירותים האחרון, השארתי שם שלט של "מקולקל, לא בשימוש"
כשהיא נכנסה חזרה לאולם אני נעלמתי.
אני כל כך רוצה את המבט שלה כשהיא נכנסה לתא הריק ההוא ולא מצאה אותי שם, במקומי הייתה שם קופסה שחורה עם עיטורים לבנים נר דולק ומכתב.
אני כל כך רוצה את המבט כשהיא פתחה את הקופסה ומצאה בו קולר אחד משומש, שבמקום לפתוח אותו, הוא גזור.
אני כל כך רוצה את המבט כשהיא קראה את המכתב כתבתי לה שם את כל מה שהיא הייתה צריכה לשמוע ממני ועוד קצת, ואתם תסלחו לי אם לא אפרט כאן.
הקיצר יצאתי נקניק, החתונה הייתה שיגרתית, החיים יהיו גם כאלה, ואני העברתי את עצמי למעמד שיגעון נעורים שחלף לו.
נשאר לי ממנה סיפור מעולה, זיכרון מתוק וחברה עם ישבן בריא שאני מבקר מדי פעם כדי להוריד את הלחץ.
אני מזיין אותה כמו מטורף, והיא מספרת לי שהכל בסדר שם אצל הכלבה שלי, או בעצם אצל הנסיכה שלו.
