כשהחושך מאיר לנו את הלילה.

רגל אחת קשורה לכל צד.

יד קשורה לכל צד.

האבנים מציקות לך בגב.

כי אף פעם זה לא מספיק חזק עבורך.

המקומות שהטירוף יכול לקחת אותנו.

כמו אותה פעם בבית קברות פעיל כשהשועלים מקנאים בנו.

כמו היער והעץ המחובק שהשאיר בך שריטות.

לפעמים אני שואל את עצמי אם אפשר לטעום את הטירוף, אם צריך לשנות בו משהו.

לפעמים אני פשוט שמח שהוא שם.

עכשיו אני מפחד,

שאולי לא אמצא הר גבוה יותר, שאולי אוותר על טיפוס.