את לא צריכה לתת יותר מאחרות, להגיע רחוק יותר.
אסור לך ליפול לתוך תבנית שלא הצורך שבתוכך יצר.
ואין רק זוכה אחת בסוף.
אין גם דרך סלולה או מבחני קבלה.
אני כאן כבר הרבה זמן, וראיתי הכל, אולי אפילו ראיתי יותר מדי, והחלק שבו אתן מנסות להראות שאתן יכולות יותר, אתן יותר קיצוניות, זה החלק שגורם לי להבין שאתן לא כאן בכלל, ואחר כך אומרים שאני חי בסרט...
אין כבוד מיוחד בזה שמשחיתים משהו יפה, שלך, וזה לא הדמעות שלך שגורמות לי לחייך.
זה לא שאין דרישות, רק שהן שונות לכל אדם.
הבסיס מצריך התאמה, צריך לדעת להרגיש את האחר שמולך, להבין אם כל מה שאתה עושה זה מה שהגוף שלה רוצה, והגוף תמיד יודע יותר טוב מהפה.
ואם לרגע חשבת שיש כאן תחרות של יכולה יותר... אז פספסת את כל הסשן, ואולי גם את החיים עצמם.
וכאן השאלה העיקרית, נניח שאת בקשר עם שולט, בין אם זה קשר עמוק ומחייב או אפילו רק קשר של זיונים, השאלה עדיין שם, ואת חייבת לשאול את עצמך....את יודעת לאהוב את מי שמולך באמת? לדעת שהוא גם בשר ודם, גם הוא יכול לכאוב, גם לו יש רגעים קשים, אולי אפילו יש מקומות שבהן הוא מרגיש שהוא צריך עזרה, נתת לו מקום להיות אמיתי איתך?
שליטה אמיתית לא יכולה לקרות בלי אמון, ואין אמון בלי קשר נכון, שיש בו מקום גם לטעויות, אז את צריכה לבחור בחיים אם את רוצה הצגה? תחרות? קצוות? או אמת, התאמה, וסיפוק שלם.
ואגב, זה גם ההבדל בין השולטים, יש את אלה שצריכים להוכיח את עצמם, לך, לעצמם אולי אפילו, לקחת אותך יותר כואב, לסדר לך את הישבן בצורת פיצה, להראות לך שהם היו רוצחים חתולים בגיל 3 ורבע, ויש את אלה שאולי יעשו את אותו דבר, אבל רק כשהגוף שלך מבקש את זה באמת, ובכל מקרה יעשו רק את מה שנוח ונכון להם, והכל יזרום טבעי מתוכם, בלי הצגות, בלי הוכחות.
ואת יודעת שאם העולם אי פעם יחייך אלייך, אז הדבר הטבעי שלהם זה בדיוק מה שגוף שלך רוצה.
