לפני 7 שנים. 2 במאי 2017 בשעה 10:21
המדינה ואני מזיינים אחד את השני כל הזמן.
המדינה ואני פוזלים לבחוץ מדי פעם.
היא רואה אחרים שחודרים לתוכה, ואני מדי פעם עוזב אותה לבקר אחרת.
המדינה ואני חיים אחת מהשני.
ובלעדי האחד השנייה לא תתקיים.
ובלעדי האחת השני יעלם.
המדינה ואני בונים, סוללים, נלחמים ומצביעים.
המדינה היא אמפריה, והמדינה פושטת את הרגל.
ואני שונא אותה ואוהב אותה גם יחד.
לפעמים המדינה היא סטיה בת 69 שאתה לא יכול להוציא מהמערכת שלך.
ולפעמים היא סשן שלא נגמר.
המדינה ואני, זאת מערכת יחסים כלובית להפליא.
המדינה ואני זאת אהבה עיוורת.
המדינה ואני לא מסכימים בשום נושא.
המדינה ואני מתווכחים כל הזמן.
אבל השנה. השנה. המדינה ואני התאזנו על דבר אחד ששנינו אוהבים.
אם אתן כאן, אתן לא צריכות הסבר על זה.
נכון?