סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חותכת בחתך הזהב

בחורה עם כמה כרכומים אחרי פריחה, בדרך לכמה צבעונים ועדיין רואה בעיר שקדיות ושזיפים פורחים, ישתבח שמו
לפני 14 שנים. 8 בדצמבר 2009 בשעה 21:27

מדהים. איך שהוא זז, הוירטואוזיות של הגוף שכולו שריר גמיש. כל איבר מאומן לפקודתו.
התנועות מאופקות או משוחררות כרצונו, בחתימת האצבע שמזהה אותו כאמן.

איך שהוא זז. שרירי הרגליים, רוחב הכתפיים. כל גופו עומד לרשותו. הוא טיפוס נוגע, חם.
מתחת למבט שלו, אני מסמיקה.
לא, אין דבר מלוכלך במבט שלו. המבט שלו כולו אומר מין, כמו שדשא אומר ירוק ושמיים אומרים כחול ואין בזה שום דבר מביך. רק מחמם. הוא מוקף עננת פרומונים כמו חתול רחוב גדול, הכתפיים שלו מתנועעות באותו אופן. זה חלק ממנו. פנתר.

אני משתעשעת בדמיוני, מלבישה אותו שחור. גם בזה הוא יצטיין - הוא לא צריך את השוט בכלל. כל הנוכחות שלו אומרת - שליט.

חתולונת, אני כל כך שמחה בשבילך. את בכלל לא קוראת כאן, אבל אני פשוט שמחה, שמצאת לך מישהו ראוי.

בלק ג'ק - איך שהכל מושלם כשמפנטזים. הדמיון עולה על כל מציאות.
לפני 14 שנים
Morrigan -
הו, לא, הבחור הזה אמיתי, זה כל היופי... אם יש אחד כזה, אולי יש עוד אחד, גם בשבילי (-;

לפני 14 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - חשבתי שלא תהיי פה הערב
לפני 14 שנים
Morrigan - יש חוויות שמצריכות תיעוד
לפני 14 שנים
נטול מושג​(אחר) - אין לי שום כלום איך להגיב על זה.
אוף.
לפני 14 שנים
Morrigan - נו, אל תעצב. גם לי אין תמיד מה לכתוב.
גם על דברים שאתה כותב...
לפני 14 שנים
נטול מושג​(אחר) - ;)
תודה.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י