השקפותיה של שפחה.

טוב, אני מודה, אחרי שנה וחצי רחוק מהסצנה, התגעגעתי.
אתם לא מכירים אותי, ולמען האמת לא כזה משנה לי, אם כבר טרחתם לקרוא, תקראו עד הסוף.

ברור כמובן שברגע שנרשמתי, התחלתי לקבל גלי הודעות מאנשים שרוב הסיכויים לא יודעים על מה הם נפלו.

מי אני? מי אני באמת....אני בחורה, שכל עולמה היה לנצח, להיות הכי טובה, מושלמת, יפה, חתיכה, סקסית, מצטיינת, חכמה, מובילה (הבנו את המסר נכון?)
וכאן מתחיל הבולשיט הרגיל....נהייתי מעולה....עם זה גם אטומה לרגשות (כי אי אפשר לנצח שדורכים על חברים *דה*) ומפה לשם גיליתי את הבדסמ, חופש, איזה תענוג זה היה.
ובאמת מצאתי את עצמי שוב, חדה יותר, חריפה יותר, מקסימה יותר (תזהרו ממני אני מקסימה כל אחד)

אממה! עולמנו לא בנוי ככה, לאחר תקופה נפלאה....קלטתי שאני לא מסוגלת להסתכל על המאסטר שלי , משהו בי השתנה, משהו בו השתנה, קמתי...והלכתי. כמו שרק מארה יודעת לעשות.

נחזור לנקודה? נחזור, פגשתי בחור, ונילה, חמוד, מקסים התאהבנו, שנה וחצי של אושר (נראה לכם הצלחתי להפסיק עם הבדסמ? זה בדם!) כמובן שאחרי שהוא לא סיפק את העניין פניתי למקורות אחרים (לא בגדתי, אני כלבה נאמנה, ספרים וכאלו) והפרידה הגיעה מהר מאוד
(אוי....איזו מסכנה....לא...ממש לא. בכיתי שעה, ויצאתי לדייט עם הברמן החמוד למטה)

ועכשיו אני פה.
יש לי שלוש תשוקות בחיים

כתיבה
בדסמ
ספורט

ואני הולכת לזיין לכם את השכל.


I'm Back