טוב אז אני יודעת שלא הייתי פה הרבה זמן, והתנצלותי לכל המעורבים בדבר (כולל את אלו שיושבים בבית מעצר כרגע:]
איזה שבוע, משנה חיים, משנה מבטים, וואו.
כמה אפשר ללמוד מכל כך הרבה אנשים? ולכו תגידו שאלו אנשים חכמים, מכירים את המוכר הרוסי מהקיוסק למטה? אפילו הבנזונה הזה הצליח ללמד אותי משהו.
כביכול אלוהים החליט שהשבוע אני לא עובדת, אני חולה (אעלק חולה) והשבוע אני חוזרת להריח מהו ריח החיים.
הכל החל משיחה תמימה
"אוקיי אני בא לקחת אותך"
"סבבה אני מתלבשת ויורדת"
הולכים להתארגן, לא יודעים מה זאת אומרת? שלחו הודעה אני אסביר 😄
נכנסים לדירת סטלנים, כמו כל ההתארגנויות ודוהר לקראתי בחור נמוך אנרגטי עם חיוך של גמד שובב , הוא הציג את עצמו ואני חייכתי, שלוש דקות אחר כך אנחנו כבר בשיחות נפש,
כל השבוע היינו ביחד, ושלא תבינו לא נכון, נטו חברים, חיוכים שמחה, בלי שום מתח מיני.
ישבנו על חוף הים, 4 בבוקר ואנחנו רועדים מקור
סטלני- "זה כל הטעם בחיים אחות"
אני- "מה הטעם? לברוח מהנורמה? זה לא יעבוד"
סטלני-" אל תברחי..תקימי אחת משלך"
אני-" אח שלי...אין סיכוי"
סטלני- "נורמה חדשה זה כמו זין חדש, מלהיב מרטיט ובסוף נגמר"
חזרנו אליו והתמסטלנו עד אור הבוקר, שוכבים על השטיח בסלון
סטלני- "בואי, שבוע של פחד ותעייה"
אני- "השתגעת?"
סטלני- "בואי"
אני- " אני לא יודעת אם אני מסוגלת"
סטלני- "לכי לרופא תארגני ימי חופשה ונתחיל"
אני- "סעמק...יאללה, אולי אלמד משהו"
שבוע של פחד ותעייה...זהו שבוע שבוא אתה מאבד את עצמך להכל, אלכוהול, סמים, מוזיקה, והכל בהמון, ומכל הסוגים , כל הזמן, כל רגע, כל שניה, לאבד את עצמך לגמרי.
זה שבוע שאתה מסוגל להרוג את עצמך, או ללמוד משהו חדש על עצמך.
ואוי כמה שאני אוהבת אקסטרים.
אני- "אני בדסמית"
סטלני- "שוטים וכאלו?"
אני-"כן"
סטלני- "אוקיי, היי, בא לך גלידה?"
אני- "אתה לא בשוק?"
סטלני- "זה עושה לך טוב?"
אני- "ברמות מטורפות"
סטלני- "אז מגניב לגמרי"
הלכנו לאכול גלידה, אולי 3 קילו סיימנו כמו חולי נפש
אני - "אתה חושב שאני עושה טעות?"
סטלני- "בזה שאת מחפשת מה שטוב לך?"
אני- "בזה שאני לא מצליחה להתנתק מהרצון להרגיש את זה"
סטלני- "כאב?"
אני- "לא. הרצון להרגיש...חיה, מאושרת"
סטלני- "אחות, מה זה משנה?"
אני- "חפרתי?"
אני אעצור פה כדי לספר לכם שאני מאמינה שכל בן אדם שנפדוש...מטרתו ללמד אותנו משהו, האחד ילמד כאב, השני אהבה, השלישי שנאה וכן הלאה.
סטלני- "מותק, אם יש משהו אחד שכן למדתי...זה שצריך להקריב הכול, הכול, בשביל רגע אחד...של אושר"
חזרתי הביתה ויצאתי למרפסת , ולרגע אחד...קטן...חייכתי, אבל באמת חייכתי, חיוך עם הגומות, כזה שמזמן לא היה לי.
סעמק, איך איבדתי את כל הזמן הזה בניסיון להיות מישהי אחרת?
fuck it all. this is what you got, take it, or leave it.
אוהבת אותכם חבריי הבדסמים
לפני 14 שנים. 26 בדצמבר 2009 בשעה 22:28