השקפותיה של שפחה.

אז אתמול הרצתי את עצמי לבית ההורים על מנת להביא את המחוכים שלי, בכל זאת היגע הזמן להחזיר אותם לחזקתי, בדרך חזרה..

אני נמרחת על החלון באוטובוס, מקווה שהנסיעה תיהיה פחות משעה וחצי (כושיליאחותם של אלו שמסיימים עבודה ב8, ומפוצצים את איילון)

טלפון מחבר מאוד טוב, רוצה לבוא לקפה, תבוא נו מה אני אגיד לא?
קופץ אלי לקפה, כמה דיבורים, אומרת לו שאני במסיבה , שואל אותי מה אני לובשת, מצביעה על המחוכים, הוא קם, אומר שהוא עייף והולך.

תגידו לי, נראה לכם יש לי כוח לגברים שעושים רגשי עכשיו?
כאילו ברצינות, זה לא עובד על -כל- הנשים! עליי למשל זה סתם מעצבן, ומיותר.

עם כל העצבים של הויכוח שבא אחרי ( בהודעות בטלפון מנסה לדובב אותו מה קרה)
ישבתי על הכורסא בסלון שלי ופשוט נמרחתי, השעה כבר פאקין 3 בבוקר, אין סיכוי שאני אקום לעבודה בזמן. (נרדמתי אצל אחותי אז חזרתי לתל אביב רק בחצות)

דפיקה בדלת....מי...למען....השם...דופק לי בדלת?
הכלב נובח! היסטריה! אני בפאניקה! בסטלה מטורפת! מפילה את הצלחת, מועדת בכניסה , וככה מהרצפה אני מושיטה יד ופותחת את הדלת.

מולי עומדת בחורה בערך בגובה שלי, עם חיוך מצד לצד, שיער סגול שחור בוהק ועיניים ירוקות, אני נעמדת ומחייכת...בהתחלה רבע חיוך...אחר כך חצי חיוך.

*מתנצלת מראש על האנגלית, אם אני אתרגם זה לא ישמע אותו דבר*

[english]

Me- "Sam?"
Sam- "Hi babe"
Me- "girl, how, when? how, its 3 AM!"
Sam- "Your sis said you awake"
Me- "Oh"

a moment of silent.

Both of us - "OMG its so good to see you! wow! you look great! omgish what you doing here! ya i missed you too!"

סאמי היא חברה מאוד מאוד טובה שלי, שאמורה להיות בסטנפורד בלימודים, וחזרה לארץ להפתיע את המשפחה שלה לקראת השנה החדשה.

בכל מקרה, הספקתי לריב עם חבר מאוד טוב שלי ( מישהו מבין למה!?)
לשבת עם החברה הכי הכי הכי בעולם שלי
ולהגיע לעבודה ב11!!!!!

סיפור מצחיק וסיימנו?
יאללה.

זה קרה במייל.

Me- Hey Man, Hard Question, i need to install EDI, can we?

EDI זה....המממ קבצי תקשורת כאלו.

Him-EDI? Like the organ donator card?



צהריים טובים חבריי הבדסמים