השקפותיה של שפחה.

קמתי מוקדם היום, כמו שצריך, סוף סוף.

התיישבתי מול המראה כדי לסדר את השיער לקראת כמה פגישות שיש לי היום, והתחלתי לחשוב, כי אין מה לעשות מול המראה אתה חייב לדבר ולחשוב.

אתה עומד מול המראה זה כאילו נזכרת בכל הדברים שלא בסדר אצלך "שיט אני חייבת ללכת לטיפול פנים" וזורקים את הערות האלו לשמיים, כביכול אלוהים ישמע אותנו, יקבע תור ויגיד עוד "עליי אחותי!"

אבל זה לא עובד ככה, לא בעולמנו, לטיפול פנים הגון צריך לשלם חצי מחוך, ואלוהים לא נותן שום דבר בחינם, וגם אם הוא נותן, זה עם מחלות אל תגעו.

טוב לאחר שהוחלט רשמית שאני הולכת למסיבה בחמישי, איזה התרגשות, אני מתמוטטת, נופלת, רוטטת. עליי לחשוב מה ללבוש, זה ברור שאלבש מחוך נכון?
מחוך זה קריטי.
חצאית? לא נמאס כבר הלוק של המחוך וחצאית?

וקטע משעשע ככה לגרום לכם לצחוק, כמו כל בוקר נפלא אחר.

אתמול בערב אני עולה במדרגות ושומעת צעקה, רצתי למעלה, פרצתי את הדלת של הקומה והנה שם עומדת לה שכנתי , שבמקרה הזה גם החברה הטובה.

אני- " מה קרה!?"
היא- "לא ...לא לא זה פשוט נוראי"
אני- " מה למען כל השדים והרוחות קרה!?"
היא- " יו יו יו יו יו יו יו יו אני לא מאמינה"
אני- "מה -קרה-!?"
היא- " יו יו יו יו יו יו יו"
אני- "אלה, אם את לא אומרת לי מה קרה בזה הרגע ומפסיקה להתנהג כמו פוסטמה מאשקלון אני נשבעת שאני לעולם לא מביאה לך יותר חלב"
היא- "את לא קולטת! הוא התקשר!"
אני- "...........מי?......."
היא- "מה זה מי? ערן הבחור שסיפרתי לך עליו"

בשלב זה המידע מתחיל להתעכל אצלי

אני- "תגידי לי מטורפת! נראה לך הגיוני לצעוד באמצע החדר במדרגות? עוד שניה שלפתי את המחשב נייד! עוד מוכנה להטיח את זה בראש של מישהו"
היא- "וואו איזה דרמטיות"

אני- "...מה? אני...את!...השנייה צרחת! אוף אני שונאת בחורות!"
היא- " טוב רוצה לדעת מה הוא רשם או לא?"
אני- "ברור"
😄

בוקר טוב חבריי הבדסמים.