השקפותיה של שפחה.

אני- אוי שיט אוי שיט אוי שיט אוי שיט
*קופצת מהמיטה תופסת את הג'נס רצה לשירותים*
אני- נו פאק פאק פאק פאק פאק
מצחצחת שיניים ולובשת את הג'נס
אני- סעמק סעמק סעמק סעמק
רצה לשירותים, אוספת את השיער
אני- נו מה אני רצינית, דווקא ביום חמישי!?"

**טלפון**
אני- תמי , אני יודעת , אני רצה.
תמי- הלקוח כאן!!
אני- אני יודעת!!
תמי- השעה 10:40!
אני- נו מה! לא הבנת שאני יודעת!?
תמי- אבל אבל!
אני- תמי, זה לא יעזור עכשיו, תני לו קפה או משהו , תגידי שאני מחשבים נוראים עם זמנים ותיהי נחמדה, אני אטפל בשאר"
תמי- אבל אבל
אני- תמי!!!
*ניתוק*

נו מה, מ-כל- הימים, דווקא היום קמתי מאוחר, ישנתי אצל פיצי, כי היה כבר ממש מאוחר וכבר רציתי להרוויח כמה שיותר שעות שינה, בסוף קמתי בשעה 10:15.

אז ישר ירדתי למטה ואני עולה על מונית, מתיישבת ומציינת את הכתובת, והבחור....במקום להיות מהיר ומטורף כמו כל נהגי המוניות! שם לי בוב מרלי וגולש על כביש. כאילו מה. מרפי צוחק עליי?
מה הסיכוי שביום היחיד שבאמת לחוץ לי להגיע לעבודה אני נופלת על ראסטה מן טקסי.
ולא רק זה, הוא עוד מחליט לי לסוע דרך הטיילת, לראות את הים אעלק!
עכשיו אני יושבת , הטלפון לא מפסיק לרטוט, ועוד אמא שלי החליטה שעכשיו זה זמן מעולה להתקשר להגיד יום טוב, שניה אחר כך אחותי מתקשרת לדבר איתי על זה שהיא מתגעגעת לבעלה, וכל זה! ואני חייבת להגיע לעבודה!

אחרי 20 דקות (!!!!!!) בארץ הגאנג'ה ירדתי מהמונית , רצתי לתוך הבניין, לשירותים להתאפר כמו שצריך, ועפתי למשרד

אני- פה הגעתי פה.
מזכירה- הם מחכים לך!
אני- כולם אומרים את זה בזמן האחרון

נכנסת לחדר הישיבות

אני- בוקר טוב כולם
הם- בוקר , מעולה, כן , עיכוב, קדימה.
אני- בלאקאאוט**

בשלב הזה הסתכלתי עליהם ובונא!! אין לי מושג על מה הפגישה, איך זה יכול להיות? ולמה הם מסתכלים עליי? אני לא אמורה לשבת ומישהו אחר מדבר?
בקיצור מסתבר שאתמול אחרי שעזבתי את העבודה, הבוס הגדול התקשר לבקש מהלקוח שלי שאני אסביר לעמית עבודה שלו על התוכנה, מסתבר שהפגישה הזאת הייתה פי 70 יותר חשובה.
אני חשבתי שזו עוד פגישת מכירה. ואיך גיליתי את זה? בחוכמה 😄
יצאתי החוצה לבקש שיביאו לנו כיבוד וקפה, תמי אחריי שכבר הבינה שאני ממש לא יודעת מה נסגר, תדרוך מהיר, וקדימה לעבודה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ובנימה יותר רצינית, אתמול קרה דבר נורא חשוב, ורק אני מודעת לעובדה זאת, פיצי לא הייתה במצב רוח, אז הלכתי לפיצי לעודד אותה, פיצי עוד נרדמה לה ואני רציתי להרוג אותה, אבל בסוף פיצי קמה והצלחנו לעשות לה מצב רוח יותר טוב.

אבל זה לא הדבר החשוב, אחד הדברים שמאפיינים אותי, זה שאני נותנת מיליון אחוז לחברים שלי, ואני מצפה לכ60 אחוז אולי 70 אם אפשר 😄 וזה בסדר, פיצי נותנת הרבה הרבה הרבה יותר, תאמינו לי היא לא קמה מהמיטה בלי סיבה 😄

אבל בשלב מסוים של הערב הייתי נורא עצבנית, אבא שלי חפר לי, אמא שלי צנחה עליי בהפתעה לביקור (תגידו....מה עובר להם בראש שהם עושים הפתעות כאלו?)
ורק רציתי לצרוח ולצעוק, אבל לא רציתי ליפול על פיצי, כי פיצי הייתה גם ככה במצב רוח רע, ולא על אחותי, כי היא בכלל בקטע קריטי רע.

אז התקשרתי לפופינס, וזה נדיר כי בדרך כלל אני לא כזאת שצריכה להתבכיין למישהו, וגם אם כן אני הולכת לאחותי, כי היא מבינה אותי מעולה.
ופופינס כזה היה בשקט ורק הקשיב, ואני בטוחה שלא הבין את רוב הדברים שאמרתי כי הייתי קצת עצבנית, ולא היה לי כזה כיף ליפול על פופינס, הייתה לו עבודה ממש חשובה לעשות והכול.
ופופינס הקשיב 😄

וזה המון.

בוקר טוב חבריי הבדסמים.....בוקר מעולה.