השקפותיה של שפחה.

אני- אין, אין , אני חייבת לצאת מהבית. אין נו אני לא מסוגלת אני אומרת לך אני שוקעת פה בדיפרסיה אני חייבת לראות את הרחוב, משהו נו.
היא- טוב טוב יאללה, מקס ברנר עוד שעה

השעה 20:00

אני והיא יושבות ומקטרות על החיים, מקללות קצת, צורחות, משלימות פערים.
היא- מה ההבדל בין קקאו וניצאני לשוקולטה איטלקית?
הראש של מארה- אחד מזיין את השכל והשני פשוט מזיין?

החברה של ההיא מצטרפת
20:30
היא- טוב קר לי
אני- אז מה עושים?
היא- לא יודעת אבל קר לי
אני- טוב בואו אליי נביא לך מעיל נקפוץ לרול בג'אפניקה ולדרום?
היא- פלורנטין דרום? אפשר לדבר עם יונה
אני והחברה של ההיא- אווווווו יונה!

בדרך לדירה
היא- מארה! הלו, תאטי קצת , איפה את?
אני- *אנחה* כן אני יודעת...אל תתני לי לחשוב.

21:30 יוצאים מהדירה לכיוון הסושי
22:00 יוצאים מהסושי אחרי שלא היה טעים והחברה של ההיא הטבעונית אכלה רק אורז, וההיא התלוננה שאין שומשום בחמוצים יפנים (כאילו וואט דה פאק אה?)

22:30 מתיישבים על המדרגה מול הפרלה
אני- טוב מה ניהיה?
בחור ברחוב- הפועל!!!!!! בשבילך נמות!!!! הפועל!!!!!!!
אני- מה קורה?
היא- ניצחו במשהו

שנייה אחר כך

כל רחוב פלורנטין- הפועל!!!!!!! בשבילך נמות !!!! הפועל!!!!

היא- יו יו טוב בואו בואו לרוק בר בואו
אני - יאללה ברגל קדימה צעד

22:45
טיול בנווה צדק
החברה של ההיא- יא, תראו עמוד עם מטקות
אני- די! בוא נצלם!
החברה של ההיא- יו תראו!!!! עם ישראל חי-כה לבת מצווה של שחר! (גרפיטי על הקיר)
אני- די ! בוא נצלם!

23:00 עדיין בנווה צדק
אני- בני זונות אחד אחד תאמינו לי, עם כל הכסף שיש להם אני כבר הייתי פותחת סטארט אפ
החברה של ההיא- יו תראו!!!! עם ישראל חי- צומח דומם!
אני- די בוא נצלם!!

לא ידועה השעה
אני- טוב הרגליים שלי
היא- כן הרגליים
החברה של ההיא- אה, חפיף
אני- אז ...לאן הולכים?
היא- לא יודעת
אני- מה לא יודעת לא אמרנו רוק בר? איפה אנחנו
היא- ליד הים
אני- מה נדפקת?! איפה אנחנו והרוק בר?! טוב בואי לג'ימי נירשם למכון כושר
היא- יאללה


עולים על אלנבי
היא- טוב לרוק בר
אני- מה? איך? אויש נו טוב רוק בר

רוק בר
כולנו- מה נשמע? מה קורה? יו איזה כיף לראות אותך? יא איזה רעש!

10 דקות אחר כך
טוב לאן?
אני- ג'ימי
היא- ג'ימי
החברה של ההיא- טוב אני חותכת
אני והיא- ביי בייי ביי

00:45
ג'ימי
נכנסנו למכון כושר , האחראי על המקום יושב לנו בחצי עיניים עצומות, דראמים על השולחן, ההוא מסטול מת!!!!!!
אני והיא נחנקות מצחוק
הוא- טוב תשאירי צ'קים מקסימום מה יקרה? אה?
אני- בואי בואי נחזור מחר
היא- יאללה יאללה נחזור כבר

1:00
אני- טוב....לאן?
היא- אני די רעבה
אני- בית קפה? לנדוור?
היא- קדימה

1:45- ארלוזרוב פינת דיזינגוף
היא- תראי על השלט ש הרחוב יש חגיגת
אני- מצלמת!
אני- טוב זהו!!!! אני לא זזה מילימיטר! הרגליים שלי גמורות, את כל פאקין אלנבי , נווה צדק, פלורנטין, רוטשילד, ודיזניגוף עשינו! ובא לך טורטיה!? אין טורטיה אין! אין! חוזרים לקפה ג'ו שהיה פתוח וזהו!
היא- טוב...חוזרים

02:35
דיבורי צבא.
דיבורי גברים
דיבורי בנות
נשיקה וחיבוק, צליעה עד הבית

-------------------------------------------
ולמה כל זה...סתם כי הטיול המטורף הזה הצחיק אותי, גרם לי לצחוק בלי סיבה , בקושי שיש לי חשק לדברים האלו כבר
אני מעדיפה להסתגר בחדר כושר כל היום, או מול המחשב, אני נרקבת לאיטי, חוזרת לזריקת זין המטורפת הזאת על כולם, חוזרת לציניות שלי.

יש כאלו שיגידו שזה טוב, יש כאלו שיגידו שזה רע, דוגרי דוגרי...לא יודעת כבר, נמאס לי לחשוב פעמיים על כל דבר, כל צעד וכל מילה.

נמאס לי מהערס המזדיין בפלאפל 9.90 למטה שכל יום בלי לוותר טורח להזכיר לי שאני יפה, אפילו שאני בפיג'ימה ועם השקית חרא של הכלב (מה לעשות, לא כולנו בעד להסתובב עם יאה מתחת לתחת של הכלב)

נמאס לי מהטלפונים מהחברים שהם לא באמת חברים , כאילו כמה דפוקה אני נראית לכם? מה אני לא יודעת מה אתם רוצים באמת? זה רוצה פרמוט, זאת בודדה, ההוא רוצה לחתוך את עצמו

וואלה כוסעמק עם כולכם טוב? גם לי יש את החרא של עצמי תודה רבה והוא לא מריח כמו ורדים.
ככה בין הרצה של חלון ועוד חלון ב SQL ימח שמו! עוד אני שומעת את המדריך שלי באוזניה של הסקייפ מסביר כמה שקומיט זה חשוב ושדילט זה בכלל לא אקטואלי בBI שלנו

הדרכון הגיע, חדש מנצנץ ומרהיב.
טלפון מאבא
אבא- אז בואי נסגור על ה1 במאי
אני- אבא...
אבא- מארה, אין לך מה לחפש שם
אני- אבא....
אבא- תעשי לי טובה אני לא מוכן לשמוע עוד יום של עצב, זה הכל בגלל הסביבה המחורבנת והמדינה במחורבנת , בואי כבר הביתה
אני- אבל אבא..
אבא- אני מכיר אותך, ואת לא מאושרת, את פשוט לא נו.
אני- אבא..
אבא- נו מה! מה! מה יש לך לחפש שם.
אני- כלום.
אבא- נו מעולה, אז אני סוגר כרטיסים ל1 במאי ואפילו עליי קחי מחלקה ראשונה
אני- עדיין לא אבא
אבא- למה לא!?


אני באמת לא יודעת למה לא...פשוט....עדיין לא.

לילה טוב חבריי הבדסמים.