השקפותיה של שפחה.

כל מה שאני זוכרת , זה שנרדמתי על הספה, ופתאום 10 ורבע בבוקר, מאחרת לישיבה בסקייפ, גמורה מעייפות, והכי גרוע, נתפס לי הגב.

היו כמה דברים שתרמו לעניין זה
1. נדודי השינה שלי
2. הלחץ בעבודה פשוט...מטורף. כולם עובדים עד 8 בערב.
3. הסידורים, הארגונים, ההחלטות.
4. העובדה שכבר יומיים אני מתעלפת על הספה ולא מספיקה להגיע למיטה

הגעתי למצב שקפצתי למטה לסופר פארם, לקנות כדורי שינה, את הסוג שאני לוקחת בטיסות , כי אני שונאת להיות ערה בטיסות, שונאת שונאת. ורק אחרי 2 כדורים ו40 דקות התחלתי להרגיש את העייפות המבורכת.
מה שכחתי, ישנים כמו מת. לא התעוררתי מכלום, ועד שהתעוררתי, במילא ישנתי רק 3 שעות.

---------------------

כמה מכות, בכמות זמן כל כך קטנה.
טוב אני מודה, הגישה של "כולכם על הזין שלי" לא מי יודע מה עובדת
אז אני אלך על גישה אחרת
גישת " אני אעשה את החיים שלי ואתם...שמרו את דעתכם לעצמכם!"
ומי שיודע שזה מיועד לו, יודע.

------------------------------------

יו, שלישי היום.
אני אצטרך לקום עוד מעט
להתקלח
לשים חליפה אשכרה, חליפה, וללכת לישיבה.

סיפרתי לכם שאני ממש בקטע של ללכת למלצר על הים ולהתפטר?
להרגיש את החול בין האצבעות כל היום, לתפוס שמש חצי מהזמן, ושהקיץ ממש יגיע, לשים בגד ים, ולטעון שזה המדים.

-----------------------------------------------------------------------------

יאללה. עבודה טיים.