השקפותיה של שפחה.

לא. לא השיר המעצבן של זאתי שמתנגן בכל רגע בארץ.

השעון מתקתק, טוב אני רשמית מתחילה טיפה להילחץ, יש עוד כל כך הרבה דברים לארגן.
כל כך הרבה דברים לעשות.
הדבר היחיד שאני יכולה להודות עליו, זה על רשת הביטחון שהחברים הקרובים נותנים לי, וכן כן גם אבא.

טיק טוק טיק טוק, אני רואה את כל ההיפים בתל אביב, חיים מיום ליום, שורדים, ודוגרי אני שואלת את עצמי למה אני לא מצליחה לחשוב כמוהם?

אני תמיד חושבת על המחר, חושבת על שבוע הבא על חודש הבא, על מה שמגיע, על איך להתארגן.


טיק טוק טיק טוק.