השקפותיה של שפחה.

שהיום יום הולדתו של סבא רבא שלי.
מסתבר, במקרה ככה דודה שלי זרקה את זה לאויר בשיחת טלפון.
אז נזכרתי באיזה סיפור שאבא היה מספר לי שהייתי ילדה קטנה, אגדה כזאת, וחשבתי לחלוק את זה איתכם.
תודה לדודה שעזרה לשחזר את הסיפור 😱
----------------------------------------------------

סבא מתתיהו היה איש חזק, כל הגברים במשפחה היו גדולים מאוד לאותה תקופה, הם הרי עבדו בשדות יום וליל.
אבל סבא מתתיהו היה משהו מיוחד.

כל המשפחה בורכה בעקשנות ומזג רוח קשה ועכור, הם היו אנשי עבודה, אנשים קשים עם חוש הומור שחור למדי.
אבל מה שהכי הצליח לעצבן את בני המשפחה, זה כאשר דברים לא קורים כרצונם.

יום בהיר אחד, סבא מתתיהו יצא לפרדס, הוא הבחין כבר כמה שבועות שעץ האלון העתיק בחצר האחורית, כבר מתחיל להזיק לעצים האחרים סביבו, ותופס שטח גדול שניתן להשתמש בו לדברים אחרים, וכך סבא מתתיהו גזר את דין העץ והחליט שהיום, העץ נופל.

סבא רבא קרא לכל גברי המשפחה, מהקטן לגדול, סבא שלי היה נער צעיר באותה תקופה, וגם הוא הצטרף לגזר הדין.
וכך עמדו להם מול עץ האלון העתיק כל גברי המשפחה, גדולים וחזקים, ומחליטים על דרך פעולה.

סבא יעקב אמר "יש לחתוך! ואז למשוך!"
אחיו הגדול אמר "יש להשתמש בסוסים! "
אחיו הצעיר אמר "זה יהיה מחזה לא נעים!"
סבתא רצה מן הבית עם קנקן לימודה ופרצוף עצבני "תפסיקו להתרוצץ ותגיעו להחלטה בנוגע לעץ!"

סבא מתתיהו הרים את הראש, והסתכל על העץ העצום, הוא ביקש מגברי המשפחה להביא חבל עבה, החבל נקשר סביב העץ, סבא מתתיהו הסביר לגברים מה לעשות ופנה לבית לארוחת צהריים עם אשתו.
גברי המשפחה אחזו בחבל והתחילו למשוך.

כל היום משכו הגברים את העץ, והעץ לא נע, לא שמאלה ולא ימינה, משכו ומשכו עד שנפלו על הברכיים, מזיעים ועייפים.
סבא מתתיהו הציץ מהחלון ואמר " משכו!" וגברי המשפחה קמו על רגליהם ומשכו.

ערב ירד, אך עץ האלון לא נע, לא ימינה ולא שמאלה, גברי המשפחה חטפו עצבים, התעלמו מסבא מתתיהו לחלוטין והביאו את הסוסים, וכך, משכו גברי המשפחה והסוסים את העץ. אך העץ אלון העתיק לא נע.

לא ויתרו וקראו גם לשכנים, וכל גברי המושב הגיעו לאדמת המשפחה, ומשכו, משכו, ומשכו.
עד....

שהחבל נקרע.

עץ האלון העתיק נשאר במקומו, בז לכוחם של גברי המשפחה, קם סבא יעקב ואמר "מספיק, בוא נחתוך"
ואכן עבדו יום וליל עם הגרזנים, ובוקר בהיר אחד נשמע קריאה עזה בכל רחבי המושב

"עץ נופל!!"

נפל עץ האלון העתיק, משאיר את גזע העץ במקומו, בני המשפחה מרוצים, התחבקו , ורקדו, שתייה הוגשה וגם קינוחים.
ורק סבא מתתיהו הסתתר בין העצים, מסתכל על גזע העץ העתיק.

סבא מתתיהו שילב ידיים ואמר " ועכשיו רבותיי, איך נוציא את הגזע?" הוא שאל עם חצי חיו וזקן לבן ארוך ומדופלם
גברי המשפחה את זה לא חישבו, הרי המטרה הייתה להוריד את העץ הלא כן?

סבא מתתיהו תפס את החבל הקרוע, וקשר אותו בשנית לבסיס בגזע, ומשך.
לילה שלם משך סבא מתתיהו את הגזע לבדו, והגזע לא נע.
יום שלם משך סבא את הגזע לבדו, והגזע לא נע.
בלילה השני, הגזע נע, שמאלה וימינה, שמאלה וימינה , שמאלה וימינה, ולפתע הגזע יצא.

כל גברי המשפחה רצו מן הבתים בכותונת לילה וילדים ערומים, בהלם ובתדהמה הסתכלו על סבא מתתיהו, מזיע ועייף, יושב על גזע העץ שיצא מן האדמה.

סבא יעקב ניגש לאביו ושאל " אבל אבא, איך זה קרה?"
סבא מתתיהו חייך חצי חיוך ואמר "עם רצון ותושיה, כוח והקרבה, זיעה וסבל, אפילו האויב העתיק ביותר, יפול פן יפול"

שנים לאחר מכן לסבא יעקב נולד בן, הוא קרא לבנו אלון.

----------------------------------------------------------------------

וזה הסיפור על סבא מתתיהו והעץ, ואיך אבא שלי הרויח את שמו.

יום טוב !