השקפותיה של שפחה.

8:35
אוי הראש
אוי הבטן
אוי הרגליים
לא, לא, אני חוזרת לישון

11:41
אוי הרגליים, יו איזה פיפי, אוי...הסחרחורת
לא,לא, אני חוזרת לישון.

12:15 הודעה קולית מאמא "מתוקה, תקשיבי אל תכעסי עליי נתת את הטלפון שלך לאיזה בחור מקסים שפגשתי בקניון"
אני משמיעה את ההודעה שוב, רק כדי להיות בטוחה.

אמא שלי דפקה לי שידוך עכשיו?

-------------------------------------------

-מה זה קשור אמא, חוץ מזה התפיסה שלך לאל יווני והתפיסה שלי לאל יווני זה שתי תפיסות שונות לגמרי
-כן אבל מתוקה, אבל הוא גאון, והוא יפה!
-אמא
-מתוקה
-אמא, את יודעת שאין לי בעיה עם גברים נכון ברוך השם?
-מתוקה אני אומרת לך אל יווני נו!
-אמא!
-תקשיבי לי שנייה בתי היקרה! שאני אומרת לך יווני אני מתכוונת לאל יווני עם כתפיים ושיער בלונדיני ועיניים כחולות ודרופ דד גור'גס! ולפי המכנס!? גם שם הוא מבורך
-אוי ואבוי אמא!! יותר מדי מידע תודה! ואין לי כזה משיכה לכל הארי בהיר הזה.
-לזה יהיה לך
-אמא אני עומדת לעזוב את הארץ
-אז בשביל הכיף
-אני לא מאמינה , אמא שלי מסדרת לי זיונים.
-אמרתי לך לשכב איתו?
-אה באמת? מה רצית שנשחק דוקים?
-לא, אבל פלונטר זה משחק חביב למדי.

----------------------------------------------------
הכנתי לעצמי כוס קפה ואספתי את השיער, שקט ברחובות, יותר מדי שקט, אני מריחה את האויר ומחייכת לעצמי.
לרגע קל , ממש לשנייה, הרגשתי טוב, טוב כזה כמו שהרגשתי פעם , טוב בלי לחשוב על אחרים, בלי לזרוק זין, בלי לדפוק חשבון....טוב...כי זה פשוט מה שזה.

השכנה לידי יצאה למרפסת וחייכה אליי, עישנו ביחד, והיא שמה לנו מוזיקה, קצת ויכוחים ובסוף הסכמנו על אלניס, המוזיקה התנגנה במרפסות והשכן מהצד השני יצא, מתמתח מהשינה, מרים אלינו את כוס הקפה.

שדמיינתי איך זה לגור בתל אביב, ככה דמיינתי את זה.
שכנים טובים
דירות קטנות
קפה בבוקר (צהריים)
ומוזיקה מעולה ברקע.

שאלתי השבוע כמה אנשים "מה עושים שכל החלומות שלך מתגשמים?" רק אחד ענה לי "אין דבר כזה" ואתם יודעים מה....הוא צדק.

לחיי הבוקר שאחרי חבריי הבדסמים.