השקפותיה של שפחה.

טבע האדם לחיות בזוגות, קהילות, להקות.

לכן נדיר למצוא בני אדם בודדים, זה גורם לי לתהות, מה הופך בן אדם למאושר....גם כשהוא לבד?
הרי בכל הסרטים ההוליוודים הבן אדם הכי עשיר...הכי לא מאושר כי חסר לו הזוגיות, הרצון להיות ביחד עם מישהו, מעורב במשהו.

טבע האדם גם לרצות להיות מעורב בדברים שהוא נהנה מהם, להיות שותף להכנה ו\או הקמה של דברים שעושים לו טוב.

טבע האדם הוא גם טבע דורסני, קשה לאחד לראות את השני מצליח, וקשה לשני לראות את הראשון מאושר, הטבע האנושי שלנו מביא אותנו לעשיית דברים שלא חשבנו שנעשה לעולם.

החג מתקרב, הזמן עובר, דברים משתנים...וכל שבוע שעובר..אני מתחילה להבין..שמשהו לא בסדר.

החיים מורכבים ממתכונים מפורטים ומתוסבכים, אנשים קשים, עבר מעצבן, עתיד מפחיד.
אם תשאלו אדם פשוט מה המתכון שלו לחיים טובים הוא יענה לכם במתכון בסיסי כגון

חצי כוס חיוך, כי זה בריא
שתי כפות של אכזבה, כדי ללמוד
כף וחצי של כישלון, כי בלי זה אין הצלחה
כוס שלמה של אהבה, כי זה המזון של כולנו
2-3 כפות גדושות בחברים אמיתיים
1 כף של כסף, רק כדי לחייך בבוקר בלי חששות


ולמתכון הזה כל אחד יוסיף מה שעושה לו טוב
אבל תמיד
תמיד, כי זה טבע האדם
יבוא איזה מישהו וידחוף משהו שלא שייך למתכון, ובמשך תקופה...המתכון פשוט לא יצליח, החיוך לא יגיע, והאושר יברח מין האצבעות, האהבה תשתנה, והחברים ייעלמו.

עד שנרכיב מתכון חדש, שגם הוא יצליח.

כל כך קל להאשים אחרים שהרסו את המתכון שלנו, להצביע ולהגיד "הכל באשמתו" ועוד יותר נוראי להגיד " אם הוא לא היה עושה את זה"
אבל בסופו של דבר...אנחנו אלו שמוסיפים את המרכיב הלא נכון והורסים את המתכון..

ומה אם לא היינו מתעקשים לכתוב את המתכון?
מה אם לא אתעקש למצוא את המרכיבים הנכונים?
מה אם אסתכל על העתיד ואקבל את העובדה...שהוא פשוט לא קיים עדיין?
לא מתוכנן?
לא מבושל?
לא כתוב?


http://www.youtube.com/watch?v=TtGY4G7II6s

אני סוגרת את הסיר חבר'ה, המתכון שלי סגור עד להודעה חדשה.