שתינו קצת בירות. אני והכוס שייקרא אח"כ הכוס הימני.
אחרי זה אדמיין שאני שולט. עם השוט, הספנקר והקיין, אבל קודם צריך להחזיק 2 בקבוקים ולזיין שני חורים המחוברים לגוף של אדם עם רצונות, מאוויים, מנגנוני הגנה, בושה וחרמנות, אד הוק רגעית-אין קץ.
חלק מהקטע בלדמיין שאתה שולט זה שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה במגבלות הדמיון, ההגיון והSSC, כמובן. כי אתה לא שולט מסוכן. לעיתים, אני משתמש בבקבוקים. הפעם לא ביקשתי מהן לרדת על בקבוק שמוחזק על ידי מישהו אחר ולזיין את עצמן בעזרת סקאווטים, אלא אני עושה את כל העבודה. כי אין מישהו אחר.
אין שום קורס לזה, יחד עם זאת זה לא כל כך מסובך. אפשר להכניס שני בקבוקים במקביל לשני כוסים זה ברור, אבל כדי שזה יהיה טוב, יגמיר ויעיף צריך קצת יותר מ"להכניס" המינימלי.
אני איטר יד שמאל, אז הכוס מימין ששוכב מקבל יד מיומנת יותר. כדי שיהיה קל לי לפמפם בקצב שאני רוצה, צריך לזיין את שני הכוסים הללו באותו המקצב או קצב. מקצב פשוט נשמע טוב יותר. גם קשה לי לזיין עם בקבוק כל כוס עם מקצב אחר.
כדי להרגיע את הכוסים שהצמיחו גוף הורדתי את המדבקה שהודבקה לצוואר הבקבוק ושטפתי את הפיות של הגודלסטאר בסבון. ממש טוב. ככה אני, משקיע בנשלטות שלי. וצף. וזה לא רק שאתה אמור להיות מאסטר של 2 בקבוקים+2 כוסים, אתה גם אמור לחשב את זוויות הכניסה ומהירות ההימלטות של כל כוס משדה הכבידה שלו עצמו לקראת ניתוק וגמירה. לכוס השמאלי בעומק יש זוויות שמחייבת גישה מלמטה ולכוס הימני יש בעומק זווית כניסה גבוהה יותר. ולך תחשב את ההבדלים הדקים הללו בין שתי פצצות העומק האלה במוח שלך עכשיו כשאתה דופק את שני הכוסים במקביל. וצריך שיהיה חזק, אבל לא כואב, כי בכל זאת מדובר בזכוכית עם צוואר בקבוק שהולך ונעשה שמן יותר ויותר ככל שהוא נכנס לעומקו של הכוס. עמק השווה. לכל נפש. רמת השוות. נקווה ששבות.
אז אתה לא חרמן בכלל. אתה מספק שירות להן ולך והמוח עף לו בלי שהזין יעשה אפילו בכאילו עומד לו. יש הרבה עוצמה בזה ששתי גופות אדם נתונות לך. בשלב הזה הן לא נוגעות אחת בשנייה. כל אחת נתונה לבקבוק, אבל אין ספק שהקולות, הן מהכוס שפוגש את הבקבוק ביחד עם נוזל החיכוך והקולות האנושיים האחרים עושים את שלהם. השפעה בקבוקית-כוסית הדדית.
ואתה מפמפם את הכוסים האלה ששוכבים שם כאילו אין עולם בחוץ. ופתאום נהיה שקט כאילו אני, עצמי, ממש מזיין אותם ביחד ולחוד. כאילו אין ילד שעובר כרגע, במדרכה ומתבכיין לאמא שלו שמנסה לרצות אותו במקום לחנך. מעניין אם הן שומעות את הילד הזה בשעה שהעיניים שלהן מתגלגלות? לצערי, אני שומע הכל עם ההפרעת קשב והריקון שלי.
הכוס השמאלי משמיע קולות כל כך מחרמנים והכוס הימני מזרים כל כך הרבה מיץ כוס עד שנדמה שהבקבוק שוחה לו בתוך החור ומאבד מעט אחיזה מהפמפום. היא תבקש סליחה על הרטיבות שלא לצורך ואולי היינו צריכים לשים שעוונית? והזכוכית עמידה וקשה ושום זין שיש לו יתרונות אחרים, בעיקר תודעתיים לא ישווה לה. אי אפשר להשוות זין נפשי לבקבוק בירה משולל חיים. אבל הזכוכית אף פעם לא מתעייפת, לא גומרת ואף אחד לא צריך לחכות אף פעם לסיבוב מחודש.
הקולות המוכרים מהכוס השמאלי גוברים עוד ועוד עד שהוא גומר מהבקבוק. אלו הקולות הרמים היחידים שמשרים שקט בחדר. הכוס השמאלי נראה הכי תמים שיש, אבל סקסי וסוטה כמו פרי ים. כוס מתגמל. משתדל ללמוד מהכוס הזה כמוצא שלל רב. כשותה בצמא ממעיין מים חיים. מאבד שליטה מתוך שליטה.
הכוס הימני יותר עקשן ומפזר חומרי מעכבי בעירה וגמירה. מתנגד. אולי רק לשם ההתנגדות. אבל, היי, עכשיו שהכוס השמאלי גמר ונח לו כמו זלזל, יש לי שני ידיים. הכוס השמאלי כביכול נח כי למעשה הוא רק מתחיל להתחמם. בניגוד לכלי הבוגדני שיש לנו זו רק מנת הפתיחה. סטארטרז. היה לו תזמון מושלם לכוס השמאלי לגמור כי בדיוק הכוס הימני הגיע למעין רמה אבל נתקע שם. הכוס העקשן עומד בעמדות הביצורים שבנה ומתעקש שהוא במצב נפשי שלא מאפשר גמירות ואכן הגיע לרמה אך נתקע שם ללא יכולת זינוק. עדיין לא הגיע כאמור למהירות ההימלטות. עכשיו שיש לי 2 ידיים פנויות אני יכול להזניק אותו לרמת השיא הבאה שלו. אז הבקבוק מזיין את הכוס ביד ימין ויד שמאל עוברת ומוחצת את הדגדגן בקצב דומה לפמפום. הגוף שהכוס הזה שייך לו מתקמר ורועד ומוציא קולות ונשיפות שהולכות ונעשות שטוחות יותר ויותר.
כששתינו את הבירה בתוך הבקבוקים המזיינים הכוס הימני הכריז שלא גמר כבר תקופה. אולי וויתרה לתקופה הקרובה. אבל בלי לחץ. כי אין לחץ בעולם והעולם טוב אליה. אני משער שזה עוצר רגשי של גמירות. כי אני יודע שהכוס הזה גומר בשרשראות.
הכוס הימני רטוב כל כך ואני עובד עליו לא הרבה יחסית. בעצם זו בכלל לא עבודה. זו התנדבות. או תחביב. או תחביב שהוא עבודה או עבודה שהיא תחביב, לא משנה. מה זה משנה עכשיו שהכוס הולך לגמור? הוא מתפוצץ לו הכוס לאלפי רסיסים של קבלה וגומר בקולות שנשמעים לי גם כמו קולות אנחה ורווחה.
אשקר, אם אומר שזה לא עושה טוב שכוס שלא גמר תקופה גומר במשמרת שלך. לא ינום ולא יישן מגמיר ישראל. מה רע לקושש עוד חיזוק? מיותר ככל שיהיה.
לה נדמה כאילו זה היה הקרב המאסף, ובפועל : מלחמת השחרור. רק עכשיו נתפנה להכאיב להן ולתת בהן ביחד סימנים אדומים על הגוף: דצ"ך אב"כ, דעא"ש. אח"כ גם הזין שלי ירצה את חלקו.
אתה בכלל "מטפל". פרו בונו.
יש כאלה שעושים טיפול ע"י רכיבה על סוסים.
יש כאלה שהולכות למטפלות NLP.
ויש את אלה עם הבקבוקים (ושוטים).
המטרה והאפקט דומים.
גמירות טובות וקצת בדס"מ הן טיפול רגשי לכל דבר. למטופלות ולמטפל.
אפילו יש שם "מעבר בכאב", אך הפעם ללא ריפוי.