שיחת היכרות שקולחת בבית קפה. חמודה, יפה, מעניינת, נשלטת של הביוקר, הארד קור.
השולט שלה נתן לה אישור למפגש. מפגש היכרות. היה ממש שיחה נחמדה ואין ספק שעוברים לשלב הבא כי מדברים כבר עליו בקטנה. ואז אני רואה אותה מחליפה צבעים אחרי שהיא קוראת משהו בטלפון.
"יש לי משימה". הבנתי ישר או בערך מה המשימה, אבל תני ליהנות קצת.
"מה המשימה"?
היא ממשיכה להחליף צבעים, מסתכלת לצדדים, מזיזה את גופה בחוסר נוחות ונראית נבוכה ממש. "אני לא יכולה לומר, קשה לי לומר"
אני: "יש לנו זמן, לאט לאט, קחי את הזמן ותני ליהנות"
דקות ארוכות אני מסתכל עליה והיא עליי ועל הסביבה, שפת הגוף שלה מכווצת והיא במבוכה גדולה. אני מרוצה כמו ילד קטן שקיבל צעצוע חדש. צעצוע לא שלי.
אחרי משיכת הזמן מצידה וגם קצת מצידי, היא אומרת "המשימה שלי היא להפגין את הכישורים שלי מקרוב".
בדרך אני שואל אותה אם זו פעם ראשונה שהיא מקבלת משימה כזו, היא אומרת שכן ואני אומר שאני מרגיש מחולל. הם משפריצים את הבדס"מ עליי, על צד שלישי וטוב שכך. הצד השלישי בהסכמה מלאה. כל העסק מעניין מאוד. המבוכה שלה מחרמנת ואני מנצל אותה עד תום. תמיד ידעתי שריפודי העור ברכב הם לא רק מעצבנים וחמים בקיץ הישראלי ("אני אוהב/ת קיץ"). יש להם שימוש נוסף שלא חשבתי עליו. הם לא סופגים זרע והשפרצות. מילא הזרע שלי. כידוע זרע של גבר הוא מוגבל, אבל היא משפריצה כמו ממטרה וכל השפרצה אתה רוצה לראות עוד. רוצה להרטיב ולייבש אותה. נרקסיסט מלך הביצה. היא משפריצה בטירוף ברכב שלי.
במקרה או שלא, יש מגבת חוף ברכב שסופגת. היא מוצצת, כלומר נדפקת בפה, אבל אסור לגמור לה בפה, בהוראת השולט שלה. היא אכן מפגינה כישורים, כמו שאמרה.
הילדה שלה מסמסת לה : "אמא איפה את"? היא עונה לילדה שלה בכאילו בחלל הדחוס ברכב : "מישהו זיין לי את הפה עכשיו, גמרתי מלא והשפרצתי מלא ברכב"
ריח מעורבב של זרע ומיץ כוס אופף את הרכב.
הרכב מאוורר וכל החלונות פתוחים עכשיו בחנייה. בכל זאת ערב חג מחר עם המשפחה והילדים.
לא בא לי שאלה כמו : "אבא מה זה הריח הזה"?
"נשפך לי אתמול כוס גדולה של משקה האלים, נקטר"
פלודה דגדגנים