שונות

רק בישראל.
 הולכים להופעת הלחמה של טראנס ואמנים אחרים באמצע מלחמה, כשהסיבה להופעה היא טבח שנערך במסיבת טראנס כשחלק מבאי המסיבה שהיא הסיבה למסיבה עדיין חטופים ו"חייבים להיות שמח" כי זה הניצחון האמיתי וכל זה.
רקדתי אתמול בנובה כמו שלא רקדתי שנים. היה כל כך מוזר וטוב לנפש. מה שנתן "לגיטימציה" ונרמל את השמחה הוא דווקא האמירות של שורדי נובה שביקשו שנמשיך לרקוד. שאחרת לא שווה.
די ג'יי דרוויש שבנו נרצח במסיבה עלה לבמה וקרע אותי לגזרים. אז רקדתי את הביטים שלו ודמעתי. הוא ביקש שנמשיך לרקוד ולשמוח וזה הנצחון שלנו על הבני זונות. האמת שזה נשמע לא אמיתי. הבן שלו מת והוא מבקש נצחון שכבר לא יושג, אבל החיוך שלו היה אמיתי אז האמנתי לו. 
היה טוב ועצוב