רוב הזיונים כבר ידועים מראש. אתה מכיר מה מפעיל אותה, איך היא גומרת, כמעט מתי היא גומרת ואיך היא מתנשפת. זה לא רע, זה אפילו די טוב. יש בטחון בזיון. היא נמשכת אלייך, אתה נמשך אליה. זה נחמד זה נחמד זה נחמד. זה יותר מנחמד. גם הבטחון וההיכרות מעמידה את המוח ואז את הזין.
ורוב הזיונים הם באמת אותו הדבר. כמה כבר אתה יכול לשנות? תנוחה חדשה? זווית כניסה? מהירות הפליטה? בסדר, זה לא רק זיונים, אז אני חונק אותה ומכאיב לה וסוטר לה בפנים ובתחת. ונובח עליה פקודות של תנוחות. אבל גם זה אותו הדבר. ההתרגשות לא עולה בקו למעלה וטוב שכך. תארו לכם שרמת ההתרגשות היתה עולה ועולה ללא סוף. לאן היינו מגיעים?
אז אנחנו כלומר, אני, בדרך כלל, מתחרמן ואז מזיין אותה. כשהיא חרמנית היא עושה קולות של של מישהי שרוצה זין אבל לא תמיד נענית. כלי קיבול. אבל פעם ב.. מגיע משהו שונה לגמרי. אני לא יודע מתי הוא יבוא, אבל מה שאני יודע שהוא קשור לתפיסה שלי אותה כנשלטת או אותי כשולט בה ואפילו אד הוק או אפילו לתפיסה שלי את עצמי כ"אחר" או "(לא) בעסק". ואז כל כך תענוג לעשות איתה עסקים.
אז באותו הזמן שזה קורה אני מעט מנוהל ע"י האירוע. הסימן הכי חזק לזה הוא שהזין עומד כמו בטון ומשהו בבטן משתנה. משהו מאותת. ואז הזיון הופך לפראי במיוחד. העוצמות של הזיון והמהירות מפתיעים אותי כל פעם מחדש. הדופק עולה והכוס שלה נדפק כאילו אין מחר. אני מנוהל ע"י הזין שלי ומוסר לו את המושכות. האימפקט שבין כל איזור האגן שלי לאיזור האגן שלה משמיע קולות שמתערבבים בנשיפות שלי וקולות ההנאה שלה. מזל שגומרים עוד מעט כי כמה אפשר להחזיק כך. ירדתי בכושר שלי הכללי וזה משפיע על זיון כזה. עכשיו, זה לא משנה שהיא גומרת מהזין שנכנס ויוצא, אבל אין ספק שזה לא גורע. כלומר, בזיון "רגיל" הגמירות שלה מחרמנות וכל דבר שהיא עושה. כל דבר. קולות, נשיפות, מבט בעיניים, תזוזה עם הידיים, תזוזה של הגוף. אבל כאן זה לא משנה כל כך. כאן היא באמת כלי קיבול ומצידי שתשכב ולא תפצה פה בזיון הספציפי הזה. זה לא כמו הזיונים האחרים. פה הזין שלי כל כך ממוקד מטרה. בעצם הוא לא ממוקד הוא רק דופק ודופק. כל הגוף עובד בשביל הזין הזה. כל האנרגיה מוצאת את ביטוייה בזין הזה. התנוחה היא לא רגילה. רגל אחת שלה מוחזקת על ידי באוויר והיא על הצד ואני חודר אליה בזווית מוזרה, אבל כזו שמחדירה את הזין בזווית לא מוכרת ורגילה לכוס שלה. הזין מגיע לדפנות הנרתיק שלה. לקירות שהוא לא נוגע בהן בדרך כלל.
עכשיו אני מזיין אותה כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם. כאילו חיי תלויים בזיון הזה. הכי עוצמתי שאני יכול וללא מאמץ. ואני יודע למה אני כל כך אוהב את הזיונים הנדירים יחסית האלה. כי אם בזיון יש לי שקט מפני הרעש התמידי שאופף אותי, כאן בזיון המיוחד הזה משתרר לו שקט חזק יותר, אם אפשר לומר חזק על שקט. אני בעצם דופק את דרכי לשקט המוחלט האמורפי, כמו הנצחון המוחלט, השקר המוחלק. מוחלט לא בר השגה אלא כסיסמה, כיעד.
הגמירה כל כך מטורפת ואני נזרק על המיטה מתנשף כאילו סיימתי את המרחק האחרון בריצה בספירנט. לא יכול לדבר. מתנשף.
כמות ה"יואו יואו" שלה שנאמרת זה נחמד, אבל פעם שמעתי אותו על מישהו אחר אז זה משהו אחד פחות לאגו. זה יואו יואו כללי, לא אישי וזה טוב ככה. זה גם מחרמן. לא הכל צריך להיות אישי. יואו יואו של גמירות. גמירת הדעת שלה. לא שהדעת שלה נגמרה כשהיא גמרה, אלא רק הרצון שלה להתקשר איתי (שוב?) בחוזה.
עכשיו נחכה עוד תקופה לעוד זיון כזה שאולי יבוא ואולי לא.
בינתיים, נמשיך להזדיין כי זה "חשוב". בשאיפה לשקט המוחלט.