11.11.11
אני יודע שאת אוהבת שאני מזיין אותך.
אני יודע גם שיש רגשות אז הזיונים טובים יותר.
אבל עכשיו אני לא רוצה שתרגישי טוב בזיון הזה בגלל שאת אוהבת.
אני רוצה שתתנתקי, אם תוכלי.
אני רוצה לזיין אותך הכי טוב שזיינו אותך.
כן, אני יודע שאני מזיין טוב (אלא אם כן כולן שיקרו..ויש מצב תיאורטי לכך)
כולנו חושבים שאנחנו מזיינים טוב.
אנחנו גם "נראים טוב".
לכל אחת תסביכי גוף ויופי. אצלנו אין בעיות כאלה. כולנו "נראים טוב". לגברים אין תסביכים לגבי המראה שלהם. הם פשוט בנויים אחרת. בנפש. הם כוסונים בעיניי עצמם.
אתן יודעות שלומר לגבר שהוא לא משהו בזיונים לא עושה לו טוב, בלשון המעטה. גם לא לאישה.
אז מה אני רוצה? אני רוצה לזיין אותך כמו חיה. בקצב אש. אני רוצה לצאת ממך ולהיכנס אלייך חזק.
אני רוצה שהקולות שמפיקים האגן שלי ושלך שהם נפגשים בתדירות של פעמיים בשנייה יהיו הכי חזקים.
אני רוצה לרקוד עלייך.
אני לא רוצה שתנחשי מה המהלך הבא.
אני רוצה שהמפגש הזה בין הבשרים יהיה הכי עוצמתי שיש.
עכשיו לא האהוב שלך מזיין אותך.
עכשיו מזיין אותך זין. זין שהצמיח גוף.
את חור בשבילי.
אני זין בשבילך.
מכולם אני הכי טוב, נכון זונה?
מי טוב יותר, אני או מישהו מערימת הזיונים שעברת בחייך?
רוצה להיות הכי טוב.
למה? כי אני רוצה. כי אנחנו אנשים קטנים שמקבלים את הכיף שלהם מהדברים הכי קטנים שיש. הכי גדולים. "זיונים" זה גדול.
יודעת מה, גם אם תאמרי שאני לא משהו, לא אאמין לך.
אז אני אזיין אותך.
אני אחנוק אותך תוך כדי.
את תרצי עוד. אבל מה את יודעת. לפחות עכשיו. עכשיו כושר השיפוט שלך הוא כמו של נמלים מצויות. לא הגדולות. הקטנות.
אני אחראי לדם ולחמצן שמגיע לך לראש. וזה יכול להטעות.
אז אעזוב את הגרון שלך לשנייה ואז אירק בפיך אותו אפתח בכח בלחיצה. ואשוב ללפות אותו.
ואני אסתור לך.
ואני אראה את עינייך מתגלגות.
ואני אעצים אותך ע"י לחישות באוזן. עם הבל פי החם.
ואני באמת אתכוון לדברים שאני אומר.
לפחות בזמן הזיון. ברור שלא רק.
מי מזיין יותר טוב גברת?
דברי איתי במספרים?
אריק?
סתם אפס.
אני לא מבשל. אני גם לא רומנטי.
מה הייתי מעדיפה בשלן ורומנטי על זיין טוב?
את כולם? את תהיי חמדנית.
זה לא עניין של כושר. אבל צריך לפחות כושר מינימלי.
לא צריך להיות אתלט, אבל בקצב הפמפומים הזה אי אפשר לעמוד אם אתה לא בעל כושר מסוים.
ואני רוצה שהכוס שלך יצעק. יכאב. יישרף. יחטוף כוויה. אני רוצה שהמיץ העשיר והסמיך שלך, כבר לא יספיק לך מרוב שאחפור בתוכך. שתבקשי משחת סיכוך.
אני רוצה שהכוס שלך יאהב את הזין שלי.
אני רוצה להיכנס אלייך עד הסוף. את כל הרווח ביננו להעלים.
למלא אותך. תעטפי אותו.
אני רוצה שלא יישאר שום רווח. אני רוצה להגיע למקומות בלתי ממופים. To boldly go where no man has gone before
אני רוצה שהם יתקשרו.
שיסתדרו. שיהיו חברים, אם כבר עשינו להם היכרות.
שיהיו חברים בלי קשר אלינו. חברים לסקס. שהזין שלי יהיה היזיז של הכוס שלך. הם דווקא מתאימים. שיתקשרו בינם. בלעדינו.
בלי רגשות.
תסתמי את הפה שלך. לא רוצה לשמוע אותך עכשיו.
תתחילי לדבר.
תעצמי עיניים.
תפתחי אותם זונה. תסתכלי בעיניים שלי.
מה את רואה?
את רואה מה שאני רואה בשלך?
לא? חבל. עוד תראי.
רואה, כן? יופי.
אז את לא רואה טוב. את מדמיינת.
זה רק צד אחד שלי. אל תתרגלי אליו. הוא בא והולך.
הנה מגיע השלב שאני לא רואה אותך.
את הופכת לחור. לכוס.
מנהרה. מנהרת הזמן. דאג וטוני? גם אותם? לבריאות.
חור. חור שחור. שמושך הכל. בולע.
ממש לא איכפת לי שזה השלב שאת הכי אוהבת. את לא בראש מעייני עכשיו.אם זה עושה לך טוב אז אחלה, אבל אחשוב עלייך רק בדיעבד. לא עכשיו. אני נמצא בנקודת האל חזור.
תני להם לזרעונים להשפריץ בקיר הכוס שלך.
שיעשו סנפלינג בלי חבלים.
שימותו.
מוות איטי. בייסורים. שינזלו לאט.
לכולם אותו ייעוד.
בד"כ רק אחד יגיע.
פה גם זה לא. כי אין לו לאן.
תמותו זרעונים. תמותו. לא תעבירו שום מטען גנטי.
אתם לא יודעים, אולי גם לא איכפת לכם, אבל התפקיד שלכם מתמצה בהענקת עונג בצינור הזרע ותו לא. אחרי שאתם יוצאים לקיר המוות אתם לבד.
היכן אתם מעדיפים למות? בפה שלה? על הלשון? על החזה? על התחת? היא יכולה לבלוע אתכם, אתם תעברו מהפה לקיבה דרך הוושט, כמו בשרוול נוסעים מהטרמניל למטוס. היא תבלע אתכם כאילו לא הייתם. אתם תגיעו לקיבה שלה. משם לא רוצה לדמיין מה יעבור עליכם.
יאללה תחליטו איפה אתם רוצים לסיים את חייכם מלאי העניין? אתם משוגרים עוד דקה. כי תכלס כמה אני יכול להחזיק אתכם? כמה זמן תהיו במעצר ביצים? איפה אתם מעדיפים? בשיער שלה? על הפנים? בלחיים? בחור התחת שלה? על השדיים. והכי סוטה שיש, על הברך?
החלפנו מזרן.
קנינו "מיטה בדסמ"ית". אבל לא הכל בדס"מ. מזל שלא. אי אפשר זיונים ונילים של פעם?
עכשיו הכל מותאם לזיונים. לפמפומים.
עכשיו לא מעניין אותי אינטלקט.
מה היית מעדיפה חכם או מזיין טוב?
ברור שהאחרון.
לזיין לא מצריך שקדנות יוצאת דופן.
רוצה להיות חיה. רוצה למעוך אותך תחתיי. הנה לא מכאיב לך ואת עפה. למה?
כי אני זיון טוב.
אני, גם, בן אדם קטן. כמו כולם.
עם אגו גדול ומזויין.
וכבר שכחתי מה אני רוצה להוכיח.
האגו הזה מזיין אותך.
ואולי לא. אולי סתם רוצה ליהנות.
כי לא יכול לדמיין אותי מזיין אותך משעמם. מפמפם אותך בחד גוניות עד שאת נרדמת. עד שאני נרדם. לא רוצה להשתעמם. רוצה לגוון. מהירויות, תנוחות, זוויות כניסה, חורים שונים, יציאות כניסות.
את יכולה לנוע. רצוי שתנועי. את יכולה להפיק קולות של הנאה. רצוי שתפיקי.
אבל רוב הפעילות שלך צריכה להיות להמשיך ולהפריש חומר סיכה טבעי ולנזול עליו. עליי. אבל זו לא אמורה להיות בעיה, כי האגו שלי מזיין אותך. והאגו שלי הוא הכי טוב. מה לעשות בלי אגו לא היינו מתקדמים לשום מקום. לכן את מזילה עליו.
המערכת המוזרה הזו- הזין/אגו שהצמיח גוף, יחזור למצבו הקודם.
הגוף-זין שחובר לו יחדיו (נעמי שמר, צאי לי מהמחשבות, את גורמת לי לאבד זקפה) יחזור למצבו הטבעי.
הוא בטוח יחזור. למימדיו הקודמים, לצניעות, למבט הסולידי.
הכל יחזור לקדמותו.
הגאות תיסוג. השפל יגיע. זה יקרה.
אבל רק אחרי שהשולט הזה, הזין, יגמור.
לפני 15 שנים. יום חמישי, 10 בנובמבר 2011 בשעה 19:27

