שונות

אני שולח הודעה.
אחרי כמה שניות רואה שהתקבלה אצלי התרעה על "הודעה חדשה", אני נכנס אליה ואז אני רואה שאני, בעצם שלחתי לעצמי.
מסתבר כי אני כותב לעיתים לעצמי. גיליתי.
זה לא בשל העובדה כי אני בודד ואין לי חברים. זה נובע מטעות. לוחץ על עצמי במקום ללחוץ על הניק אליו אני מכוון. ושולח לי הודעות.
גיליתי את זה בהסטורית ההודעות שלי עם עצמי.
אני נכנס להסטורית ההודעות שלי ורואה שם מספר הודעות, לא מבוטל, שאני שולח לעצמי. אחרי שאני נרגע מלצחוק על האוצר הבלום שיש כאן. ועל אורך ההסטוריה העצמית הזו, אני קורא אותן.
למה אני שולח הודעות לעצמי? האם זו באמת טעות?

האם זו פיצול אישיות?
אהבה עצמית מוגזמת מדיי?
שגעון גדלות?
אולי סתם הפרעת קשב וריכוז.
ואז אני רואה את ההסטוריה שלי. ביני לביני. וביננו, הסטורייה די מכובדת. הודעות שחבל שלא הגיעו ליעדן.
יש גם הודעות שאני שולח, בלי טעות, שבדיעבד, אולי חבל שהגיעו ליעדן, חבל על מי שמת. וגם עליו לא. חבל על אלו שנשארים.
הודעות שממוענות לאנשים שלא הגבתי להם וחושבים שאני לא מנומס (נחשו מה, חלקכם עדיין מדבר איתי, גם בלי ההודעות האלה- אולי אשלח לכם אותן היום).

אבל מה נסגר בין העצמי לאני?
אני שם לב בהסטוריה, שאין תקשורת טובה בין האני לעצמי שלי. אין קשר בין ההודעות
עצמי לא מגיב לאני, וזה חבל.
עצמי יכול להיות לא נחמד לעיתים, וכך הודעות שעצמי שלח לאני לא נענו.
אני נעלבתי.
הוא בן זונה האני הזה. יכול להיות די מעצבן לעיתים.
אבל גם העצמי הזה לא פחות מנייאק.

יודעים מה שיזדיינו שניהם.
לא עונה להם.


אחד מהאחרון של Pearl Jam