שונות

היא רוצה שאני אחזר אחריה. ואני מודה שבחיזורים אני חלש. 

ואני יודע שיש כאלה שמחפשות "מחזרים". היא רוצה "רומן שליטה". לזה גם אני מכוון. זה הכי מעניין. לא רק זיונים, סשנים והרגשה רעה לעיתים אחריה (וכן אני יודע שאני מדבר כמו כוסית).

  לכל נשלטת יש כאן בערך 256 שולטים פוטנציאליים על הנייר. בפועל זה רק 2.56. כל מיני התאמות מהתאמות שונות גורמות לנקודה הזו להתמקם אחרי הספרה 2. ויש מלא מחזרים. אני יודע. הם מחזרים. קחי לך מחזר. רוב הגברים מחזרים. אם את רוצה "מחזר". אם את רוצה משחק תעזבי אותי באמא שלך. 

אני פחות טוב בחיזורים. 

אני לא אוהב את שלב החיזורים. לא רק בגלל שאני לא טוב בו. אם מישהי מעוניינת בי ואני בה, אז מספיק חיזור מועט כדי ליצור את הקשר. מה שחשוב יותר מ"החיזור" הוא הכימיה. אם אין כימיה שום דבר לא יעבוד. אני יכול לחזר אחריה עד מחר.

אם קיימת כימיה אז אני לא צריך כל כך להתאמץ בחיזור. בכלל שיש כימיה אז "מאמץ" יוצא מהלקסיקון. אבל אם את מצפה שאני אחזר אחרייך אז אני מצטער. אחרי אשתי לא חיזרתי אז לא אתחיל לחזר אחרייך. זאת אומרת אולי אעשה את המשחק הזה. בכל זאת אני לא מטומטם. לפחות לא מטומטם גדול. גם אני עושה את המהלכים הבנאליים ("ערה"?) אבל לא מתאים לי להיות בנאלי וצפוי. לפחות לא מחוץ לשתיים עד ארבע בצהריים. 

  אז אני לא ממש טוב בחיזורים. אבל ברגש. ברגש אני מעולה.

רגיש זה טוב? רוצה לדעת כמה אני רגיש? אספר לך. לא בטוח שאח"כ תרצה להיות איתי אבל בכל זאת אספר.

אני בבר. אחד היפים בתל אביב. הוא חדש. מעוצב כמו שאני אוהב.  עם חצר. הגעתי לכאן במקרה. באתי לראות הופעה. אני לא יודע בדיוק מדוע הגעתי. להופעה שניתן לוותר עליה? או לשתייה? לשתיהן כנראה. אלכוהול ומוזיקה. לאחרונה מכור יותר, תודה לאלים .

  ואז יושבים על הבר. והכל מרגיש סבבה. היא שותה את משקה הכוסיות שלה, כוס אומו פוליטן. אני, אחרי ליטר ושליש בירה, צ'ייסר וודקה וצ'ייסר שקר כלשהו אחר על חשבון הבעלים. האלכוהול בדיוק ברמה שאני אוהב בדם. מישהו רוקד לידי והברמנית מדברת אלינו מדיי פעם. אני לא שומע מילה ממה שהיא אומרת ונדמה לי שאני מחייך אליה. העולם טוב אליי היום.  ואז אני הולך לשירותים. יורד למטה. מדרגות לולייניות. לא נגמרות. כמה נמוך אפשר לרדת? כמה לוליין אפשר להיות? אני עושה את צעדיי שוב במדרגות הלולייניות הללו. ואני יודע מה יקרה עכשיו. כל פעם זה כך. אז אני מכין את עצמי. ובאמת כשאני מתקרב אני רואה אותה מחייכת מול מסך הפלאפון. ואני שמח ועצוב בו זמנית שהיא מחייכת. יותר שמח. מה אכפת לי. שתהיה מאושרת. בגללי או בגללו. האינטרס שלי (כמה קר זה) הוא שהיא תהיה מאושרת. ברמה הכי אגוצנטרית שיש. ואז בגלל שאני רגיש לאושרו של הזולת, או בעצם לאושרי שלי, אני נסוג אחורה ונותן לה להשלים משפט. ואז עוד משפט ועוד אחד. ואני רואה שזו שיחה ארוכה. אז נסוג עוד יותר. מה איכפת לי. שתיתי. אפוף אלכוהול בוחן את הסביבה. ופתאום אני לבד בבר באמצע ההופעה. מרגיש כאילו הגעתי לכאן לבד. וזה נחמד להיות לבד וגם לא. אז אני שוקל להשאיר אותה ככה לבד על הבר. עוד כמה דקות. במילא היא עסוקה. אולי ארקוד מעט. אולי אעשה דברים אחרים. ואז היא מבחינה בי ומורידה את הפלאפון מייד ושמה אותו על הבר. היא מושכת אותי אליה ונותנת לי נשיקת ניחומים. ואני מרגיש כמו ילד בכיין שמנשקים אותו כשהוא רוצה תשומת לב מאמו. ואני רוצה לומר לה שזה בסדר ושאני עכשיו בסדר והתרגלתי פחות או יותר. ואני רוצה לומר לה שזה בסדר (אני נוטה לחזור על עצמי לעיתים) וגם אני עושה את זה מדיי פעם. אם אתה מנהל קשרים מן הסתם הם יזלגו ויקפצו מדיי פעם מול עיניי הבן זוג. אני רוצה לומר לה משהו אבל מתכנס לי בשתיקה שלי. כי לא רוצה להלחיץ אותה ש"טוב לי". שלא תחשוב שרע לי. ואין לי כח להסביר לה שזה באמת בסדר. ולא רוצה שתדאג לי. ורוצה לומר לה שזה בסדר שהיא מדווחת או אומרת לו דברים משמחים שעוברים עליה ביומה עוד לפני שהיא אומרת לי. אני לא בתחרות אתו. הוא מנצח אותי בעיניים עצומות. כמו שאישה אחרת מנצחת אותה בריגוש הזה החדש.

במידה מסוימת אני אוהב אותו. את האיש, על זה שהוא גורם לה להיות מאושרת. אני שמח וחושש.  ומה איתי? היא לא מקנאה לי? בטח שמקנאה. אז מה אני רוצה בדיוק?

  אני רוצה לומר לה שזה בסדר לקנא.

עד כמה אינטימיות עם מישהו אחר היא על חשבון האינטימיות של בני הזוג עצמם? היא אומרת שזה לא סותר. אני מודה שזה משחק סכום אפס לעיתים. אם כבר להיות במערכת יחסים פתוחה וכנה אז בואי נהיה כנים עד הסוף. עם עצמנו. 

אם אני מישהי אז אני איתה. לגמרי. מבנה אישיות. מודה שיותר "בעייתי" ממנה. משהו בטוטאליות מובנית.

אז למה אני מקנא? מה אני רוצה בכלל? רוצה יחסים פתוחים, רוצה רגשות חדשים. אם כך חייב להיות מודע שצריך לאכול את העוגה ולא להשאיר אותה שלמה.   

כמה קשה לי עם הקנאה הבת זונה הזו, אבל לא רוצה שהקנאה תעזוב אותי.

הכי חושש שהקנאה תעזוב.      

קנאה זה טוב.