לפני 12 שנים. יום רביעי, 17 בדצמבר 2014 בשעה 17:01
יש משהו מאוד מוזר בזמנים הללו.
יושבים להם אני והיא וחושבים. אין ביננו שום קשר למעט מכנה משותף מוזר בהחלט. שנינו חושבים עליהם עכשיו. מי פחות ומי יותר.
אצלי פחות. לאט לאט זה נעלם. הקנאה. את הקנאה מפנה רגש אחר. דאגה. דאגה שימשיך דווקא.
מצד שני חושש שדווקא היחלשותה של הקנאה מבשרת על משהו אחר. אכפת לי ממנה פחות? לא. דווקא יותר.
פשוט התרגלתי.
אנחנו יצורים סתגלניים.
אצלה זה בטח מתגבר. לא קל.
אהבה בימי כולרע.
אהבה בת זונה.
אם אתה אוהב אתה כלוא?
אהבה היא אנטי תיזה לחירות?
התאהבות היא סם.
וכשהסם נגמר מכנים אותה אהבה.
אח"כ שלב נוסף : אהבה בוגרת.
תיהני.

