לפני 11 שנים. יום שישי, 31 ביולי 2015 בשעה 7:51
ועכשיו ט"ו באב. מחייבים אותנו להיות רומנטיים. גם את אלו שלא. שנולדו עם הגנים הבלתי מתאימים.
קצת כמו ביומולדת. "מוכרחים להיות שמח".
כמו ביום השנה לכל מיני דברים.
כאילו הזיכרון מתעצם או מתחדד רק ביום אחד ולא מגיע כמו גלים גלים בגאות ושפל בלתי מתוזמנים.
ואולי אני דווקא צריך ט"ו באב כדי להזכיר לי עד כמה אני לא רומנטי?
זה כבר לא יעזור.
יום אחד כבר לא יכריח אותי להיות מי שאני לא.
ואני גם לא רוצה להיות מי שאני לא. טוב לי עם מי שאני. עם הפאקים.
השקתי את עצמי. בלי "יום השקה".
מחודש ולא רומנטי כמו תמיד.
בט"ו באב השמופים מגיעים. הם כאלה חמודים השמופים.
ביום כיפור, להבדיל אלפי הבדלות, הערסים עם הכיפה הלבנה שהולכים לבית כנסת וצמים רק כדי לקלל נהגים על הכביש במוצאי החג. "הם לא נחמדים".
ט"ו באב שמח. בעעעעע.
ט"ו באב, ט"ו בשבט, א' באדר, . 11.9, כ"ט בנובמבר. "אנו מכריזים בזאת" שאין יותר ימי שנה.
תחי המהפכה.
"למעדכנים בעוקדנים : יום השנה למהפכה יתקיים ב31.7.15. יש לתלוש את כל היום ולהחליף".
יש כאן מישהו שהחליף דף בעוקדן או שזה כבר נגמר סופית?