שונות

היא מספרת לי על עוד מישהו שהיא מדברת אתו.
אחרי כמה שיחות טלפון, אומנם ארוכות, הוא מבקש ממנה למחוק את הפרופיל בכלוב. דרישת בעלות. על כרעי תרנגולת.
אני אומר לעצמי שיש לו זין קטן או אגו גדול, אבל בכל אופן לא הייתי רוצה שיהיה לה שולט כזה. היא, כשלעצמה, תעדיף זין בינוני ואגו בינוני. במובן הטוב של האמצע. דרך האמצע. זין ואגו כאמצעי ולא כמטרה. יש לי זין. סימן שאני קיים.
הפכנו להיות ידידים. כן הייתי מזיין אותה לפרקים אפילו מסשן אותה בזעיר אנפין. אבל היא לא רוצה עכשיו.
או שבעצם אני אותה?
מי זרק את מי? זה חשוב. חשוב כמו לאונן בצהריים.
זריקת דיס-כוס. פסיבית.
הזורקת זורק פטורה.
זרקה אותי לכלבים. אז מי זרק את מי? מה זה חשוב (לאגו המזוין?) העיקר שיש כלבים. הם נובחים והשיירה נשארת. שרים כנביחה. נפיחה.
ואני אומר לה שאני רוצה אותה כידידה שלי בחיים. כי חסרים לי אנשים כמוה בעולם הזה.
אז היא ידידה בעקרון.
בסצינת הסיום מצאתי עצמי אומר פעם ראשונה למישהי שאני נמשך אליה בסיטואציה :"לא לא".
צל"ש שלא זיינתי אותה. ממש. "אני רוצה את הזין שלך בתוכי". באמא שלי צל"ש. שולט על הזין. סוף סוף. שנים לקח לי לאלף אותו.
בבוקר שלמחרת אכלתי סרטים על כך שהיה משהו שלא תוכנן לעשות. שלא רציתי והתכוונתי אליו.
אח"כ נודע לי שהשתכרה כדי שיהיה לה תירוץ לעשות עם הידיד החדש שלה משהו ללא יסורי מצפון. תירוץ של "הייתי שיכורה".
לכן בחרה בר ולא בית קפה כמו שהצעתי. זונה.
עברנו להיות ידידים שזה מעט מוזר.