שונות

יוצא מישיבה ורואה בווטס אפ 12 אנשי קשר עם הודעות חדשות. 
צריך לקרוא את כל ה-12.
גרוע יותר, צריך לענות לכל ה-12.
12 השליחים. רק שכאן הם לא מפיצים את הנצרות, אלא דת מסוכנת אחרת : הווטס אפ.
בא לי יום אחד בלי ווטס אפ.יום אחד.
מה כבר רציתי?
שמהעבודה לא ישגעו אותי.
שהעמיתים לא ישלחו בקשות או מענות.

כי היום, גם כשאתה בברלין, בהנאה הקטנה-גדולה שלך באיזה בית קפה שקט שהוא בעצם גם בר אפלולי  שעומד להיסגר בבוקר לאחר שהיה פתוח כל הלילה, וכשהמשפחה שלך ישנה עדיין בחדר, אתה מקבל הודעה ממישהו "אתה יכול, בבקשה, להסתכל על מה ששלחתי לך למייל". 
שאלו שצריכים אישור לא יבקשו.
שאלו שביקשתי מהם משהו לא יענו.
שהיא לא תעצבן אותך.
שיועצת בית הספר לא תשלח לי הודעה על הילד שהחליט שלא בא לו להיכנס לכיתה. (צודק עם החרא הלא חשוב שמלמדים שם, גם אני לא הייתי נכנס)
שוועד הבית לא ישלח שוב תמונה של ארגז קרטון על המדרכה שמישהו הניח.
שאשתי לא תשלח לי מטלות של נשואים.
שמישהי שפעם זיינתי לא תשלח בתפוצת נאט"ו הודעת פרסומת בווטס אפ על קידום מכירות. תמחקי זיונים ישנים לפני שאת מקדמת מכירות.
מישהו שפעם עבדתי איתו לא ישלח לכולם בווטס אפ שהוא פתח דרך חדשה. הבן זונה צירף ורדים. לך תזדיין אתה וההוויה החדשה שלך. 

אני רוצה להיות מנותק קשר, אבל על אמת. אבל אני לא יכול. כי אם אני לא אענה ולו כמה שעות כשאני בארץ או בחו"ל יכריזו עליי כנעדר.
ואני כל כך רוצה להיות נהדר. משנכנס אדר מרבין. חלק מהעדר של שקט.
 לא רוצה לדבר עם אף אחד.
אני כל כך לא רוצה, אבל מזל שיש ווטס אפ על הדסקטופ. 
ככה יותר קל לדבר.

כל היום.