השיר מצוין. הצמד כבר התפרק. אני אוהב גם את הקליפ ואוהב גם את המבטא של הזמרת שוודית המוכשרת הזו.
"אתה יכול לבוא לשיעור שלי אם אתה רוצה".
אני לא אוהב את כל שיעורי המועדונים הללו. בהיותי אוהב אדם אני מעדיף את הספורט שלי לבד. "רוצה לרוץ ביחד? לא, מעדיף מוזיקה על פניך, אל תיעלב". אבל זו הזדמנות לראות אותה מעבירה שיעור כזה. המקום מעוצב יפה לאללה והאנשים מתחילים להיכנס. לוקחים משקולות, מדרגות ומתמקמים. היא מתמקמת עם המדונה עליה. לא זו הזייפנית. מתחילה להעביר את השיעור. זה סוג של הופעת רוק. אולי אפילו טוב יותר. עשרות אנשים עושים מה שהיא אומרת.
היא מדברת אליהם ברכות ונושאת מקל ארוך. מחובר למשקולות. נוסכת בהם משמעת כושר. נוזפת במישהי אחרי ניתוח, אחרי שביקשה ממנה לא לעשות תנועה מסוימת והסתומה עושה. נשבע לכם, אנשים מטומטמים. אני מצלם. אומנם לא הגעתי במיוחד. היינו אצל עו"ד לחתימות. לא מסמכי גירושין, ההפך, מסמכי בונדינג. הצהרתיים. חצי חצי. הצהרת אהבה זו לזו. בימי כולירע. כואב לי הגרון.
אני מצלם כמו אבא גאה במסיבת סיום כיתה א'. על מה אתה גאה? שהזמן עבר והילד שלך עולה לב'? אבל פה אני לגמרי גאה. על השינוי שהיא עשתה בחייה. שינוי שהשפיע על כל הבית.
כשלא הייתי עושה ספורט לא אהבתי את המטיפים שדוחפים את התורה שלהם, בדומה לדת, לכל שיחה. לא אעשה את זה גם כאן למרות הפיתוי.
רק אומר שהספורט שינה את חייה. במידה מסוימת, גם את חיינו.
בזוגיות חייבים את הדרך של משפט בית הכלא : "חיה ותן לחיות", רק שאי אפשר לעשות את זה כשהאדם בדיכאון. וגם זה לא מספיק לתת לכל צד רק לחיות. דרוש עוד משהו. הרי, אפשר, בזוגיות לאפשר לצד השני לחיות, ועדיין שהאדם השני ירצה למות ממך.
כשהאדם או הזוגיות בקושי מתפקדת, זה יותר "תנו לחיות לחיות" או "צער בע"ח".
על הבמה אני רואה אישה שונה, חזקה, מאושרת. אושר מזוקק.
היא ממש מקצועית ואסרטיבית. אני עם ג'ינס אבל בא לי לעשות מה שהיא אומרת. אולי סוף סוף אעשה מה שהביא מבקשת.
היא מחייכת, תוך כדי שהיא מבצעת את התרגילים ומדברת לכולם, היא רואה את כולם והמקום ממש רחב. היא מאושרת. באופן נרחב.
היא אפילו מסתכלת עליי ומחייכת כאילו אני אחד המתאמנים שלה ומדברת אליי ועליי. מביך וטוב.
היא נראית אישה אחרת לגמרי. אדם שונה. הגוף, הפנים, החיוך, הבעות הפנים, הצורה בה היא מחזיקה את הגוף. הדרך שבה היא מחזיקה את עצמה.
אף פעם לא הייתי בשיעור שלה. האנרגיות שלה והעוצמות הללו מדבקות. אושר צרוף על פניה. והעיניים נרטבות אוטומטית.
יש עוד משפט שאומרים : "אני ממש שמח בשבילך".
אז אני ממש שמח בשבילה.
אני אפילו מאושר.