סיה מתחבאת. יש לה את הסיבות שלה. השיר הכי יפה שלה לדעתי.
זה רגע כזה. כשאתה לוחץ איקס על הניק שלה ומסיר אותה מרשימת הקשר שלך. סמלי - מעשי. אתה לא תעקוב אחריה יותר כשהיא מחוברת. מכל מיני סיבות.
אחת מהן נובעת מכך שכל פעם כשאתה רואה אותה מחוברת משהו בך נצבט. ולמה בן אדם צריך להצטבת מפיקסלים? לא מספיק מה שיש לאדם בחייו המעשיים?
אני צריך להצטוות על עצמי. זו מכה קלה בכנף.
זו עצבות מוכלת.
זה טבעי.
זה לא סוף העולם.
חוץ מזה יש "טיפולי המרה". הרב פרץ, השם ייקום דמו, שר החיכוך של מדינת ישראל, אומר שהוא גם עשה את זה פעם. בעדינות. דרך ארץ קדמה לתורה. הכל בעדינות. הכי נוראיים באו לעולם במתינות. בני זונות. בני אדם.
אז אם אפשר להמיר הומואים, אפשר להמיר כל דבר.
אפשר להמיר שנאה לאהבה וההפך, אפשר להמיר טפשות בחכמה. אפשר להמיר הומופוביות להכלה של כולם. אפשר להמיר את בני האדם חזרה לחיות פחות חכמות. פחות רגשיות. אבולוציה שהשתבשה.
אפשר להמיר לב שבור בלב משופץ. "משופץ גברת, את הדברים האלה אי אפשר לתקן חזרה לגמרי".
סה"כ אני בסדר. בטח שאני בסדר. אני לא עושה שטויות, אני לא אובססיבי. יש לי מבנה אישיות תקין. אני לא מקרה "קשה".
תפנה אותה מרשימת הקשר שלך.
שחר ושקר של יום חדש.