שונות

Makes me ache
Makes me shake  

אנשים חסרי ליבה, בעלי ליבת אד הוק או ליבה משתנה חייבים כל הזמן בלגן. הבלגן באוויר הוא מנגנון הגנה. כל הזמן חייב להיות כזה. ג'אגלינג נוגד. 
כשהבלגן לא מתאפשר או שפשוט נמאס מלהפיק אורגיות מטורפות משולבות סשנים למתקדמים במסגרת סיפוק שירות להמונים ובמקום כל אלו, אני מגיע הביתה, פותח בירה (נגיד אחת), נשכב בסלון שם ואני הכי מאושר בעולם. ממתי ביטולים שנכפים עליי הפכו למקור של הקלה? מתמיד.   
אף אחד לא עובדת אצלי ואני לא מספק שירות לאף אחת.
שקט.
התכנסות עצמית. 
מחשבות טובות.
 רוגע.
 לא צריך לרוץ.
 לא צריך להיות רעב כל הזמן.
לא צריך להיות במיטבי, יכול להיות במגרעתי ללא בושה
 השובע מגיע מבפנים.

 
רגע, ככה מרגישים לפני שמתים?