התלבטתי אם להזמין את הקבוצה הישנה לאיזו מסיבת יומולדת.
אז ישבתי לנסח הזמנה בקבוצת הווטס אפ.
תמיד יש סיבות בעד ונגד. אז זה מה שיצא :
חברים יקרים אני (לא) מתכבד להזמין אתכם ליומולדת שלי שיחול השבוע. אני כל כך נרגש לראות אתכם שוב (למי יש כח לזה בכלל?) מוזמנים להביא אלכוהול או מאכלים מעשה ידיכם קנויים או גנובים.
היומולדת הוא סתם תירוץ להיפגש עם הקבוצה (תכלס, הקבוצה לא מתפקדת ואולי לא תפקדה אף פעם, אבל אחד על אחד, כל אחד מכם מהמם בזכות עצמו. הייתי יושב וישבתי עם חלקכם לבירה או קפה. בעצם זה ברור, אתם חברים אבל כל אחד לחוד)
אני יודע שמזמן החבורה הספציפית הזו לא נפגשה (יש לזה סיבה, לאף אחד מהחבורה אין דרייב מספיק להיפגש כקבוצה) וזו באמת הזדמנות טובה להיפגש.
אין צורך להביא מתנות (כי גם כך חלק מכם יתבאס להגיע מכל כך רחוק ושילך לו היום שישי, אז גם מתנה? אפילו לחשוב על מישהו אוספים כסף מכולם עושה לי גירודים של מבוכה).
בואו ניפגש לערב גאלה (וגאולה מעצמנו)
בא לי להחיות את הקבוצה הזו (פעם הייתי מחיה דברים. היום אני בוגר או סתם מתבגר. אני זוכר שהיינו פעילים יותר בווטס אפ והרצנו בדיחות די מצחיקות, אבל בבדיקה של חברה בקבוצה, הפעילות האחרונה היתה לפני יותר משמונה חודשים וגם אלו הן רק פרפורי גסיסה. אם משהו מת הוא לעולם לא ימות שוב. ראה משחקי הכס)
האמת (או השקר) היא שהתגעגעתי לקבוצה.
אז אתם מוזמנים (אל תבואו) בשישי הזה. יהיה כיף (בעיקר מלחיץ ומביך. לי)
לא שלחתי בקבוצה.
יש גבול לכמה אני מפגר יכול להיות.
הם כבר יקראו את זה כאן.