שמתי לך את השיר שאת אוהבת מאוד וגם אני.
אני משלשל שבועיים. בתור קוראים נאמנים של הבלוג שלי אני חולק איתכם דברים אישיים שאתם זכאים כציבור לשמוע. אני אף פעם לא הסתרתי את מצבי הרפואי והנפשי. זכות הסוטים לדעת. אני ההיפוכונדר הכי עצלן שאתם מכירים. ג'רמופוב ידוע ומצד שני לא עשיתי בדיקת דם כבר 5 שנים. מבטל פגישות עם רופאים סדרתי.
אז שבועיים שאני חלש בגוף ומשתין מהתחת, הולך לעבודה, אם שאלתם. נראה כוירוס הפה, הטלפיים והזין או משהו כזה. בשבועיים האלה רצתי פעם אחת והמצב רוח גם מתעדכן לו בהתאם.
אז קבעתי תור לרופא וביטלתי כי אין לי כח ללכת אליו. אומר לעצמי : "זה יעבור", אבל זה לא עובר. ואז בת זוגי היקרה אמרה לי שהיא הולכת לרופא המשפחה שלנו. הרופא הזה, איש חביב למדיי, יודע להוציא מהפה רק משפט אחד : "מר שולץ זה ויראלי" במבטא ספק רומני ספק דרום אמריקאי שחיקיתי פעם לידו במתינות כדי שיבין וכדי שגם לא ופעם ליד רופא עמית שהתגלגל מצחוק (וטעה במרשם אח"כ). כל דבר אצלו ויראלי. אני משער שהוא הרג כבר במהלך הקדנציה שלו 28 בני אדם.
אז אמרתי לאשתי : אם את אצל הקצב מבגדד תשאלי אותו לגבי השלשולים שלי שנמשכים שבועיים אם יש טעם לבוא אליו.
היא היתה אצלו והוא דווקא סוף סוף פעם אחת לא פטר את זה בויראלי ורשם לי תרבית קקי (צואה) וקל בטן.
והנה שיחה שהתנהלה הבוקר ביני ובין בת זוגי :
[7:05, 20.2.2020]: בוקר טוב. להוציא משקט.
הערה: כל בוקר אני מוציא אותה משקט. זה תפקידי בעולם שלה. להוציא אותה מהשקט. זה מחיר קטן לעומת חוסר הזמינות שלה כשאני צריך אותה בפלאפון אותו היא שוכחת "על שקט", בכל אופן עד שהתחלתי כל בוקר להזכיר לה. מעין עבד רעש. זה מחיר כבד עבור הרעש שאני מייצר לה. עם השקט והרעש היא למדה לחיות. למה? כי היא אוהבת אותי ויודעת שאין להגביל אדם ולעשות אותו אומלל. על ההקרבה הזו שלה, אני מוקיר לה את התודה הכי עמוקה שאדם יכול להוקיר לאדם אחר ולא שוכח את זה בכל יום שאני מתעופף לי בחלל החיצון
אני : השארת לך את הדגימה בשידה שלי.
יום נישואין שמח .
אוהב אותך מאוד.
❤💑💙💜💚💛🧡🖤❣💕💞💓💗💖💘💝💟🔝♣♠♦📣📣📣
[7:12, 20.2.2020] היא : זו המתנה שלי?
אחרי כל כך הרבה שנים ביחד????
[7:24, 20.2.2020] אני : משהו אישי ממני
[7:24, 20.2.2020] אני : קקי זה בגבולות שלי. אז שמתי רק בדגימה.
[7:26, 20.2.2020] היא : הרגת אותי עם המדבקה
[7:31, 20.2.2020] אני : ילד של אבא שלו. שלא יתערבב בצואה שלך. הצואה שלי זו שלי.
[7:32, 20.2.2020] היא : פשוט שמים כל דגימה בשקית עם ההפנייה שלה.
[7:37, 20.2.2020] אני : לא קראת את הכוכבית : "אנשים עם חרדות וכאלה שחושבים שהכל יכול להשתבש, יכולים לשים מדבקה משל עצמם" (אם זה יעשה להם טוב ויפחית חרדות)
[7:39, 20.2.2020] אני : חוץ מזה שאני יודע שזה אולי מוגזם, אבל אני מוכן לקבל רק את התוצאות של החרא שלי. לא של אף אחד אחר, כולל שלך. אני א(חרא)י רק לחרא שלי.
את יודעת שהחרא שלי מנצח את שלך נכון? תכלס, כדאי לך שלא נתבלבל.
יום נישואין שמח אהובה שלי.
חרא הוא מנת חלקם של כל בני הזוג בייחוד אלו שהרבה שנים ביחד. מי ייתן והחרא שלנו יהיה כמה שיותר קטן ופחות מסריח.
והיציאות שלנו זה על זו וזה ביחד עם זו, יהיו רכות וקשות מספיק
With no alarms and no surprises