שונות

אני רוצה לעשות איתך מלא דברים. בואי נעשה זוג. בואי נעשה מישהי. 
אביא לך מישהו עם זין גדול בהיר, מהיר ונהיר. שחום מוקה. מוכה גורל ונכה רגשית. אני אפתח לך את הרגליים ואומר לו "תזיין אותה". ואת תהיי כמו זאן לטבח. את רוצה שף? אני יכול להביא לך שף. "שף תאכל", אני אומר לו.  הוא יישב משמאלך הסמולן ואני ימין המלך מימינך ונדבר ביחד, תוך כדי שאנחנו משחקים לך בדגדגן. נתעלם ממך, כאילו. איך אפשר להתעלם ממך כשאת שם. אבל נדבר ביננו ואת תסתמי בלי גאג. כי צריך להביא אותו ולחטא אותו וזו עבודה. אני אף פעם לא האמנתי בחפצים. האדם הוא החפץ הכי מספיק שיש. החפץ חיים.
נביא אישה. נקשור אותך לכיסא ונזיין אותה. נדחוף לך מוצץ, לפה ולכוס לסירוגין ונקריא לך סיפור לילדות.
נביא גבר. גברים, דברים. 
למה צריך את כל החרא והלחץ הזה? קשה לי ומחרמן לי. וקוקהולד לי. ושולט לי וספק שירות לי. ואת התקשורת ואת האנשים הזרים שהאנשים המוכרים מביאים לנו, וההוא שרוצה לזיין אותך "ותשלח תמונה" ותמחק. אפשר פנים? חצי פנים? עם רעלה? וממש לא מעניין אותו אינטימיות או מה שנוצר, וההיא שרוצה רק לספק לאדונה כוס חדש, ואת המו"מ. כן בכוס, כן או לא בפה, מי ברכב ומי ברגל. וצריך לדאוג שכולם ירגישו טוב ולעבוד בזה. ומייל ומתי נעבור לווטס אפ וכן תמונה וכמה חושפנית. והתאמה, וקפה ודרינק וקנאה ולהתנשק עם הזונה שלך או לא? ואיפה וכמה לגלח. וההם שמתגלחים עלינו. ומי יותר כוסית? ומי יותר רזה? ומי יותר יפה? ולמי יש זין יותר גדול ומי יודע לעשות בו שימוש מספיק או מספיק טוב ומי מוצצת הכי טוב. תרד לה לא אכפת לי, ולמי יש בטחון עצמי יותר גדול. ולמי רגשות? ובא לי לראות מישהו טוחן אותך עד דק ובא לי לראות אותך מקנאה עד דמעות שאני מזיין אותה ומתעלם ממך כל כך עד שהעיניים שלנו נפגשות. די, לכו להזדיין.
למה להתפזר כשאפשר להעמיק בקשר שלנו? 
 
 עזבי אותי מכל החרא הזה, אנחנו כבר לא מספיקים אחת לשני? 
אז מתי אמרת שאת פנויה להיפגש איתם?