ההכנסות של התא המשפחתי שלנו יצטמצמו לפחות בחצי. היא הוצאה לחל"ת ומקור הכנסה אחר נפגע ברובו. הם פשוט סיכלו את החוזה בעילה נדירה של כח עליון. ייתכן שהם צודקים. זה באמת כח עליון. סבבה יקום, כוח עליון, הבנו את הנקודה. הפנמנו את האיתות. אנחנו קטנים ולא שולטים או "אחרים" או "לא בעסק", בגורל שלנו ואנחנו נעשה דרך. אנחנו נעריך את הדברים הקטנים, לא נבזבז את הזמן על שטויות, נעשה לעצמנו טוב. נתקדם, לא נפחד לעשות שינויים, נסתכל לפחד בלבן של העיניים ולא נשפיל מבט. רוצה "השפלות" מרחוק?
אני לא זקוק למשבר הזה כדי להעריך את הדברים הקטנים של החיים.
כל בוקר כשאני מגיע לעבודה, גם לפני המשבר, אני מודה לאלהים הפרטי שלי על המשרד שיש לי לבד, על המוזיקה, על זה שאני לא צריך לחלוק את החלל עם בן אנוש נוסף, על הקפה של הבוקר, על ציוץ הציפורים, על זה שאין פקקים, על הריצה, על השליטה, על השחיטה.
יקום, אתה יכול להפסיק עם זה, זה היה שיעור מעולה.
מצד שני, אם ייפסק עכשיו כל אחד יחזור להיות הדביל שהוא בחיי היום יום. זה לא מספיק זמן.
מצד שלישי, גם אם זה ייפסק אחרי 4 חודשים, עדיין נישאר דבילים כמו מקודם בחיי היום יום. היום יום ישאב אותנו חזרה כמו כלום.
אני רוצה "לצמוח" ואפילו לא אקספוננציאלית. להבין מה אני רוצה בחיים ומה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול.
אני לא רוצה להיות הדביל הזה.
אבל אני ריאלי, יש סיכוי רב שאהיה, אז לפחות לצאת "טוב" יותר מהמשבר הזה.