אני אוהבת את הריח...

"את יפה מידי בשביל להיות כוכבת פורנו, את יודעת?" הוא פולט מבעד לחיוך המרוצה שלו, מתנגב מזיעה אחרי שזיין אותי על ספת העור שעליה אני עדיין יושבת.
"באמת? אז זה בטח עושה את העבודה שלך לקלה יותר" גנבתי את המגבת אליי ומרחתי את הזרע מהבטן. "אני חושבת שאני יפה מידי בשביל להדפק על ידי אידיוט כמוך" זרקתי את המגבת והלכתי.
אחרי כמה דקות שאני מנסה להוריד את האיפור מעיניי הוא נכנס לחדר ושואל אם אני באמת חושבת שהוא אידיוט, כשעניתי לו בחיוב הוא אמר "בואי אני אוכיח לך את זה היום בערב" ונשען על משקוף הדלת עם הזין בחוץ והשיער פרוע.
שבע שעות וחמישה גברים אחר כך, הצטרפתי אליו לארוחת ערב. וכשאני אומרת ארוחת ערב אני לא מתכוונת לפיצה עגבניה ליד שולחן גבוה באבן גבירול, אני מתכוונת למסעדה יוקרתית בנווה צדק.
"אתה כבר יודע איך הכוס שלי מרגיש מבפנים, למה אתה מתאמצץ?" גיחכתי עליו אחרי שהזמין לנו בקבוק יין אדום, חצי יבש. כמובן שהוא טעם, הנהן עם הראש ולחש "מושלם".
"כי זה לא הכוס שלך שאני רוצה להרגיש, טיפשונת" לא יכולתי שלא להסתקרן, אז שאלתי.
"אני רוצה לדעת מה יש מאחוריו, מאחורי הזיונים, הגניחות והפרצופים המרוחים. אני רוצה להכיר אותך, מי שאת באמת, על כל חסרונותיך ועל כל יתרונותיך. מה קורה שם מאחורי ההצגה שלך?" ראיתי שהוא חדש, לא מבין, יש לו יותר מידי ביטחון עצמי ואופטימיות. מתי אלמד להפסיק להסתבך איתם?
"כאן הכל בסדר, ואצלך? מה קורה מאחורי הביצים שלך? סיפור אהבה כושל? ילדות עשוקה? תרגש אותי, ספר לי משהו שאני ארצה לשמוע" רק רציתי לאכול, זה כל מה שרציתי. מזון.
"למה את כזאת כלבה? כולם נחמדים אלייך רק בגלל שמפחדים ממך, מתי תלמדי להיות יותר פתוחה?" לא מצאת משחק מילים יותר משעשע מזה, דביל? כמה פתוחה הוא חושב שאני יכולה להיות? אני כבר יודעת לעשות שפגט.
"אין מה להיות נחמד בעסק הזה, תלמד מותק. העסק הזה זה מה שאתה רואה, אם אתה לא רוצה לראות, תעצום עיניים. אין יותר מידי עומק בזיונים" עכשיו תסלח לי על משחק המילים הגרוע.
חצי שעה ושלוש שתיקות מביכות אחר כך האוכל הגיע, הזמנתי משהו ירוק עם גבינה. היה מגעיל. הוא, לעומת זאת, לא הפסיק להגיד כמה שהוא אוהב את המסעדה הזאת ואת המנה שהוא הזמין.
"רוצה לטעום, מרי הממורמרת?" אני לא מבינה, הוא מנסה לעצבן אותי?
"תן לי לשאול אותך שאלה. מה אתה רוצה?" הוא פצח את הפה בשביל לענות לי כשהשקטתי אותו מיד "הרי, לזיין כבר זיינת אותי, להאכיל כבר האכלת אותי, להכיר כבר הכרת אותי, לא נראה לך שמיצינו?" הוא חייך, את החיוך המטופש שלו, הניח את המזלג, בלע את האוכל שלעס בקושי שתי שניות, כמו בהמה ואמר "לא. עכשיו, אני רוצה שתאהבי אותי"
"אתה ממש מעצבן, אתה יודע את זה?" רציתי לירות בו על שהיה כזה זחוח.
סיימתי את הערב אחרי בקבוק יין אדום, חצי יבש, שלדעתו היה מושלם, ארוחה טעימה בגרוש שעולה כמו החיים האלה ונעלי עקב שנשברו ממש כשיצאנו מהמסעדה.
"בואי, אני לוקח אותך לטיול" תארו לעצמכם סיטואציה שבה אני חצי שיכורה, יחפה ומאד עצבנית. עכשיו בחור, שלא נגיד את שמו, ולא נגיד כמה גדול יש לו, מציע לי ללכת לטיול בפארק הירקון. מגוחך, לא?
"לא, בוא אני אקח מונית הביתה ואתה תקח את המלצרית הבלונדינית לטיול"
"כבר את מתחילה לקנא? אני לא מבין אותך" קנאה? מישהו פה רואה קנאה? אני רוצה ללכת הביתה, המלצרית כוסית, אני רוצה לישון, היא רוצה להזדיין. זה פשוט מסתדר טוב ביחד.
"אתה גם לא תבין, רצית לדעת מה יש מאחורי הכוס שלי? כלום. אני ריקה מבפנים, חלולה. העור שלי נתלה על אוויר, אולי בגלל זה אני כזאת יפה, כי זה כל מה שנשאר לי. עכשיו, אני רוצה להגיע הביתה." הוא נלחץ קצת, לא ידע מה לענות ואיך, עמד שם בערך 20 שניות בלי לזוז או לדבר ואז הציע לתת לי טרמפ הביתה.
"אתה יודע, אני לא הולכת להזדיין איתך אלא אם כן אני מקבלת על זה כסף" אמרתי לו כשהתקרבנו לכתובת שלי.
"אוף! את ממש קשה את יודעת? אני לא רוצה להזדיין איתך, הכוס שלך כבר ידוע. אני אוהב להיות מופתע" אאוץ'. הכוס שלך ידוע, זה פגע בי בצורה לא מודעת. כי ישר שחזרתי הביתה נכנסתי לאמבטיה לשטוף אותו. חזק חזק. אולי זה יעזור לי להרדם בלילה.