אני אוהבת את הריח...

קנאה זה חיידק. יצור קטן שחולף עם האוויר, מדביק אותך במחשבות לא מועילות, הרגשה לא נחמדה ובכלליות עושה ממך מישהו שאתה מעדיף לא להיות. זה משהו שאתה מרגיש, לרוב, שזאת בעיה שלך ואולי אפילו אשמתך שאתה מרגיש מה שאתה מרגיש, כי בעצם - לכולם יש עבר. כולם הכירו לפנייך, כולם הרגישו לפנייך, כולם ידעו דברים לפני שסיפרת להם אבל זה עדיין מפריע לך, ויש לך צביטה בלב כשאתה נזכר בזה. אני, אישית, מרגישה את זה בנשימות. פתאום אני מרגישה צורך להחביא את קצב הנשימה שלי, לתעתע את האוייב, כאילו והוא יוכל לזהות לפי המרווחים בין שאיפה לנשיפה כמה שהקנאה אוכלת אותי מבפנים. אני נמנעת ממבטים מצטלבים, תוקעת את הראש ברצפה, או על הקיר, על כל דבר דומם כאילו אני מנסה לשמור על שיווי משקל. משתדלת לשמור על משפטים קצרים ובעיקר, בלי הרבה סבלנות, מחכה שאני סוף סוף אבריא מהחיידק, מהיצור הזה שחי באויר ואני, בטעות - בתום לב, הכנסתי לגוף שלי.

היום ישבתי שעה וחצי עם מישהי שפעם הזדיינתם - סתם כי רציתם, ואחרי זה עוד פעם - כנראה בגלל הזכרונות המתוקים מהפעם הקודמת. אני חייבת להודות, כששמעתי שאתה עדיין חבר נורא קרוב שלה אני הייתי אמביוולנטית. נכון, גם אני עדיין אחליף מילים ידידותיות עם האקסים שלי, ולסטוצים שלי אני אגיד שלום עם חיבוק ונשיקה אבל מעולם, (היו לי שעה וחצי לחשוב על זה) לא אושיב אותך באותו החדר עם מישהו שהזדיינתי איתו בעבר פעמיים והסקס היה טוב למשך שעה וחצי. בסיטואציה מוזרה כזאת שבה אני מרגישה כאילו אני מחפשת את האישור שלה, כי חברה קרובה שלך, על זה שאני מתאימה להיות בת זוגתך הנוכחית.
לא זכרתי את זה בהתחלה, איך שהגענו, רק שמחתי לברוח מהלחות המזעזעת שהייתה בחוץ היום בערב, חיפשתי את המזגן ומהר. אבל כשהתיישבנו והיה לי זמן להתייבש, פתאום העובדה הזאת קפצה לי לראש, כאילו כמו נורה ירוקה כזאת שנדלקת כל פעם שאני צריכה להרגיש קנאה. זה לא לקח הרבה זמן, אולי עשר דקות. אבל מאותו הרגע שהנורה נדלקה, היא לא הפסיקה להבהב לי בראש ורק רציתי לדעת:
ירדלת לה?
הסקס היה טוב?
היו רגשות?
היא מצצה לך?
מי מוצצת יותר טוב?
אם אני לא הייתי קיימת, ובעלה לא היה קיים - הייתם מזדיינים עוד פעם?
אתה עדיין נזכר לפעמים בעובדה הזאת שהזדיינתם פעם, פעמיים, לפני עשר שנים?

חזרנו הביתה ואני עם משימה: להזדיין, להזדיין, להזדיין. לזיין את החיידק, לנצח עם אהבה. חשבתי, אם רק אני אסתכל לך בעיניים כשאתה גומר, ואני אדע שאתה חושב עליי - הכל יהיה בסדר. אז ירדת לי קצת, כן - היה כייף, אבל הנורה הירוקה עודנה מהבהבת. פשטת ממני את השמלה ונישקת לי את החזה, ליטפת אותי בכל הגוף ועלית מעליי. הרגליים שלי עכשיו חובקות אותך וסוגרות אותך צמוד. אני מרגישה את זה בא, הנה, קנאה מטומטמת, הנה התרופה.
ולא.
עמד.
לך.
נכון, אנחנו הזדיינו חמש דקות לפני שיצאנו אל החברים שלך, וגם גמרת לי בפה, וגם הזעת כמות הגונה, וגם אני גמרתי איזה פעם וחצי.
נכון, הזדיינו עוד פעמיים במשך היום, וגם בהן גמרת עליי, וגם אני גמרתי איזה פעם וחצי.
נכון, היום בבוקר הערת אותי עם זין בפה ואצבע על הדגדגן, ורק ספרת את השניות עד שאתעורר ואזדיין איתך עם עיניים פקוחות.
נכון, איך שיצאנו מזוג חברייך אתה עצרת ונישקת אותי שתי דקות שלמות, ככה, על פתח ביתם.
נכון, אתה אוהב אותי.
אני אוהבת אותך.

אבל קיבינימט, הנורה לא מפסיקה להבהב.