זה ממש טפשי להביא את הקטע הזה מחוץ להקשרו, אבל בכל זאת אני עושה את זה
רק בגלל שהוא כל כך מצא חן בעיניי.
זה לקוח מהספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי, עמ' 50:
...תיאוריה יותר מסעירה ושנויה במחלוקת טוענת שלקטים-ציידים קדמונים חיו בחברות שיתופיות, שבהן לא היה רכוש פרטי, משפחות גרעיניות, קשרי זוגיות מונוגמיים או אפילו "אבות ביולוגיים".
אישה יכלה לקיים יחסי מין ולקשור קשרים אינטימיים עם כמה גברים (ונשים) בו זמנית, וילדיה של אישה זו גדלו לא במסגרת משפחתית צרה, אלא במסגרת קהילתית רחבה שבה כל הילדים הם אחים ולכל ילד יש אבות רבים. כיוון שאף גבר לא ידע בוודאות מיהם ילדיו, הגברים דאגו באופן שווה לכל הילדים בחבורה.זו אינה בהכרח פנטזיה היפית...
חוקרים התומכים בתיאוריה זו מסבירים שהבגידות האינסופיות של בעלים ונשים זה בזה; שיעור הגירושין הגבוה ושלל התסביכים הפסיכולוגיים שמהם סובלים ילדים ומבוגרים כאחד, נובעים מכך שכופים עלינו לחיות במסגרות של משפחות גרעיניות ונישואים מונוגמיים, שפשוט אינם מתאימים לטבע שלנו.
אפילו נטייתן של נשים לגנוח בקול רם בזמן אורגזמה היא, לטענת חוקרים אלה, זכר לקומונות הקדמוניות: במקורן נועדו הגניחות הללו להזמין גברים נוספים לחגיגה...
כמה טוב לגלות שהסטייה שלך מגובה מחקרית :)
לפני 12 שנים. 26 במרץ 2012 בשעה 21:02