לפני 11 שנים. 8 באוגוסט 2013 בשעה 22:03
כשכואב לגבירתי,
אני רוצה להיות
הקרח
שנמס על עורך
ומקהה קצת את תחושותייך.
הגלולה,
שנספגת בתוכך
ומטשטשת, את הכאב.
האצבעות,
שליטפו וניסו להרגיע,
או מטפחת
שנזרקת לפח, ספוגה בזיעתך
לאחר שסיימה את תפקידה בליל שימורים.
מוכן להיות הכל,
רק לא הקוץ
שדקר, וגרם לך לכאוב.