שטרות קניין.

כשהסשן מתחיל, אני כורע לפנייך.

מביט בך במבט הכלבלבי, המעריץ הזה, ושותק.

"תגיד משהו, גורי" את אומרת לי. או פשוט "מה ?".

אבל אני...

עוד לפני שבאתי, רוקנתי את עצמי מכל ציפייה. מכל רצון.

אין לי שום אג'נדה, כשאני יושב כך מולך.

האגו, מתכווץ בפינה, ומה שנשאר זה חלל ריק, כלי שמחכה להתמלא בך.

רצוני ישן בשקט, ממתין לרצונך, שיעיר וייקח אותו, שיוביל.

לא נותר בי דבר שירצה לדבר.

רק השמחה לראותך, שפורצת בשקט מהעיניים, ומקמטי החיוך.