בעיני אנשים שנמצאים מחוץ לעולם השליטה (וכן, אני חייב להודות שגם אני לא הייתי יוצא דופן בכך בטרם גבירתי הכניסה אותי פנימה), מצטיירת לרוב תדמיתה של השולטת כאשה אשר מלבד אכזריותה וחיבתה להטלת מרות, היא מתאפיינת גם בתיאבון מיני שאינו יודע גבולות כמעט, והיא מנצלת את נשלטיה כדי להשביעו ולהביאה לסיפוק בכל דרך שתחפוץ. לא זכיתי להכיר מקרוב מדגם רחב מספיק של שולטות כדי שאוכל לאשש או להפריך הנחות סטריאוטיפיות כגון זו, אבל אם לשפוט לפי מה שאני כן מכיר...אז כן, בהחלט יש בזה משהו.
לרוב, גבירתי נהנית להתחיל משליטה סולידית. היא מקפידה על קיום סשן כהלכתו, לכל פרטיו ודקדוקיו. החל מפתיחה של סגידה לרגליה, דרך העינויים המקובלים של הצלפות ומשחקי פלאג, קצת CBT ושעווה אם נחה עליה הרוח, וכמובן צביטת הפטמות החביבה עליה במיוחד, כאילו בידיה נתונה התשובה לשאלה "למה יש לגברים פטמות ?" ואז, רק לאחר שמתמלאת סאת הייסורים, אני זוכה גם לענג אותה - וכן היא בהחלט יודעת להתענג אז. אוהו. כן, בהחלט. להתענג ולענג.
אבל קורה גם, שהצורך בשליטה ע"י גרימת כאב, הופך שולי ביותר לעומת צרכים אחרים. והנה, גבירתי כבר על המיטה, ואני מזורז להיפטר במהירות מבגדיי, כדי שלא לפגר אחריה חלילה, ולהיות לבוש יותר ממנה (עבירה על 12.76/ג, לחוק השליטה נוסח משולב התשכ"ז).
מכאן, אפילו פולני שכמוני כבר לא זקוק להוראות נוספות. אני צולל למקומי, מתחיל למלא את תפקידי, עד שאני שומע רחוק מעליי קולות שאיני יודע אם אפשר לשייכם לשפה אנושית מוכרת, וחש בידיים השולפות אותי משם למנוחה קצרה, שלי, אבל בעיקר של גבירתי. אבל אני לא מקבל זמן ארוך מדי לנוח לי על זרי הדפנה. מושכב על גבי, וגבירתי מתיישבת על פניי, ויוצאת לה לדהירה קלה. אני מנסה להפוך עצמי למועיל ולסייע כמיטב יכולתי, אבל מהר מאוד אני מגלה שלאף אחד לא ממש אכפת מה אני עושה שם, כל עוד אני מוציא מדי פעם את לשוני החוצה, ותוחב אותה עמוק ככל שאוכל. גם כאן, גבירתי מנהלת את ההצגה כמעט לבדה, דוהרת על פניי קדימה ואחורה, מכוונת פעם חלק זה אל פי, ופעם חלק אחר אל אפי... כמו שהדברים נראים ממקומי שם למטה, גבירתי בהחלט יודעת להתענג ממני.
אמנם אנחנו הגברים לא חוננו באפשרות להנות מאורגזמות רבות, ארוכות וחזקות כל כך, אבל הזכות להרגיש את הנאתה של גבירתי מקרוב כל כך, את הקולות, התנועות והאנרגיות שמזכירות לי עדר של פילים שועטים, יש בה נחמה פורתא.
ואז הכל נרגע. והיא שוכבת על בטנה, רגועה ומחוייכת, מניחה לי ללטף את החלק האחורי של גופה בידיי, להחליק בחזה שלי על ישבנה, גבה, כתפיה, לנשק קצת את העורף...
- אתה מאונן עלי גורי ?
- לא גבירתי. מה פתאום ! ...טוב, אולי קצת...
- אגב, אתה מחרמן אותי.
נו, מה יהיה איתה ?
והפילים חוזרים...
