אצלה זה אחרת.
לא, היא לא תקלל ותגדף אותך. לא תשפיל אותך ללא סיבה. אם בכלל מצאה אותך ראוי לתגובה, ליחס, היא יודעת שאתה לא אידיוט חסר ערך, ויותר מזה - היא יודעת שגם אתה יודע שאינך כזה, ולכן לעולם לא תאמר לך זאת.
אבל אל תטעה לחשוב שבגלל זה השליטה שלה חזקה פחות. כי היא, הרבה יותר חכמה מזה.
לא, אומנית שליטה שכמוה, לא תיתן לך הזדמנות לבנות לך עמוק בפנים, איזה מתחם מבודד של התנגדות, מקום נסתר בו תאמר לעצמך "אני יודע שאני לא באמת כזה אפס, אני רק אשחק את הנכנע, בשבילה". לא. כי אם יהיה לך מקום כזה, בפנים, הרי אתה אף פעם לא תהיה באמת שלה.
במקום זה, היא יודעת לעודד, להחמיא. להביע הערכה. היא תפנק במילותיה, תענג במעשיה.
ולא, אל תטעה לחשוב שהיא לא תדרוש ממך כלום.
היא בהחלט תדרוש.
בפירוט, בקפדנות בלתי מתפשרת. ולא תמיד זה יהיה קל להיענות. ולפעמים אפילו קשה.
אבל היא תעזור לך. ותדריך. ותתמוך. עד שבסוף תצליח. וכשתצליח היא תודה לך בהנאתה, באושר שלה, המתפרץ בלי גבולות.
ואתה תתמכר לאושר הזה, כאילו הוא הסם הכי חזק בעולם. ואתה תרצה עוד ממנו. ותהיה מוכן לעשות הכל כדי לראות אותה מאושרת. כדי לדעת שאתה הבאת אותה לשם. או לפחות, עזרת לה בדרך.
התודה שלה, והגאווה שלה בך, המילה הטובה שלה, יהיו הפרס היפה ביותר שקיבלת. ואם תיכשל, האכזבה שלה, תהיה העונש הקשה והכואב ביותר.
ואתה תיפתח אליה. תפתח בפניה את ליבך, כולו. תיתן לה להיכנס לכל פינה שבו. אין בו מתחם סגור בפניה. ואין מחיצות.
כולן ייפלו, כשתלמד לראות את עצמך דרך עיניה.
כשתרגיש שאתה נעלם ונספג בה.
כשרצונה, יהפוך לרצונך.
כשהרכות שלה תאחז בך באצבעות פלדה.
ותהיה שלה.
