אני לא מכיר מישהו שלא אוהב הפתעות.
גם טיפוסים מתוכננים למשעי, שמתחלחלים למחשבה שמישהו ייקח אותם , נניח, לטיול הפתעה בחו"ל, מבלי שייהיה להם העונג לתכנן את המסלול בו יהיו בכל שעה, ולארוז לעצמם את הבגדים המתאימים לכל שלב במסלול הזה - בוודאי יהנו מהפתעות קטנות יותר, כאלה שאין בהם איום על שגרת יומם הבטוחה.
אני מאלה שאוהבים להיות מופתעים (לטובה, כמובן), אבל יותר מכך -אוהבים להפתיע את אהוביהם.
הפתעתו של הנשלט מהווה חלק עיקרי ובולט במיוחד ביחסי שליטה, כמו למשל בתמונה הקלאסית בה הנשלט עומד קשור, מכוסה עיניים, ואינו יודע מה עומד לבוא בעוד רגע, אבל מצופה לקבל הכל בתודה.
ואכן, גבירתי רבת הדמיון וההשראה יוצרת מגוון של הפתעות מצמררות, מפחידות ומענגות, שבהחלט ממלאות את הצורך הזה אצלי, של "להיות מופתע", וללמוד לקבל את מה שמגיע מבחוץ.
אלא שבכל הנוגע לחלק השני - פה יש חיסרון בולט.
דומה כי להיות נשלט, ועם זאת לשאוף להפתיע את גבירתך, אלה דברים שעומדים בסתירה כמעט מוחלטת.
הרי כנשלט, אני נתון תחת מרותה המוחלטת של גבירתי, הקובעת בשביל שנינו היכן ניפגש, ומה נעשה.
היא דורשת ממני להיות כספר פתוח לפניה, ואיך ייתכן במצב כזה שאני אזמום לי מזימות בסתר, גם אם תכליתן הסופית הן רק לשמח את גבירתי ?
ונניח, שגבירתי היתה דורשת ממני שאקשור את עיניה ואפתיע אותה - האם באמת הייתי יכול לבצע תנועה אחת שהיא לא תדע ותנחש עוד לפני שתעלה במוחי בכלל ?
יש, וגבירתי מטילה עלי במפורש משימות שבהן יש לי יכולת להפתיע אותה מעט מעין "הפתעה מוזמנת" - כשהיא מרשה לי לבחור עבורה מתנה, למשל, או אוסף קטעים מוסיקליים.
אני אוהב את המשימות האלה, ופוחד מהן.
מצד אחד, יש לי בהן חופש פעולה יצירתי. ומצד שני - ללא הנחיה ברורה, גדול הסיכוי שאטעה, שההפתעה לא תעלה יפה ותאכזב את גבירתי...
אבל לפעמים, אני זוכה להפתיע את גבירתי בהפתעות מסוג נעלה יותר. לפעמים, היא מעמידה אותי במצב, או מטילה עלי תפקיד, קשה במיוחד, שאפילו היא אינה בטוחה שאצליח לעמוד בו.
ואז, כשאני מתעלה על עצמי ועומד במבחן, (או לפחות מצליח בו איכשהו גם בלי לעמוד...) אני שומע מגבירתי כמה היא מופתעת מהצלחתי - אני מבין ששוב האהבה וההתמסרות הפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי - להפתיע לטובה את גבירתי.
רגעים כאלה, כשאני רואה את המבט המאושר , והחיוך שמאיר את פניה של גבירתי, הם השיאים של חוויתי כנשלט. המחשבה עליהם, היא שמעודדת אותי להמשיך, גם אם לפעמים בניגוד לאינסטינקטי הטבעי, ולתת יותר ויותר.
לבקש ואף להתחנן מגבירתי שתיתן לי כבר את הכאב הזה, שממנו היא תתענג כל כך.
