שטרות קניין.

אנחנו מדברים בטלפון, וגבירתי מתרגשת כשהיא מספרת לי עליו. אני יכול לשמוע את זה במילותיה, בקולה.
ולרגע, אני נסער כל כך, לשמוע על ההתרגשות הזרה הזו, שנגרמה לאותה אחת מוכרת, אבל ממישהו זר, שאינו אני.
ואני מחכה לגל העכור הזה שיעלה, שיסער.
אבל הוא לא מגיע.
אני רואה את גבירתי מחייכת. מקווה. מרוגשת. מאושרת ?

וזה טוב לי.
ואני כבר כל כך רוצה שתלך למקומות האלה.
ושתחזור משם.
מסופקת נפשית וגופנית.
כל כך משתפת וחולקת.
טעונה בעוד אהבה
אליי.