לפני 10 שנים. 2 באוגוסט 2014 בשעה 19:07
...ואחרי שלא נשאר יותר כוח לשום דבר אחר, עברנו, כמקובל בימים אלה, לדבר על פוליטיקה.
"אני לא יודע למי אני אצביע בבחירות הבאות" אני עונה לגבירתי כשאני מבין שהסתבכתי, "אולי תתמודדי לראשות הממשלה, ואוכל להצביע לך?"
ופה אני פותח במסע שיכנועים ותחנונים, מסביר לגבירתי למה אני בטוח שהיא תהיה מושלמת לתפקיד, ותדע לנהל ולנווט את המדינה בכישרון ובתבונה, שהרי ברור שהיא נועדה מלידה לשלוט ולנהל.
"אבל גורי", היא קוטעת אותי, "אם אני אהיה ראש ממשלה, לא יהיה לי זמן בשבילך!"
המממ...אני חושב, ועונה אחרי רגע.
"נכון גבירתי. אין ברירה. צריך להקריב. אבל לפחות כשתטילי על העם גזירות כלכליות, אני אראה אותך בטלויזיה ואוכל להגיד לעצמי "אותי, היא זיינה עוד לפני כולם!"
