שטרות קניין.

מה כבר יכול לצמוח מהאפר השחור, המאובק, המריר, את שואלת.

אבל אני,  שביקרתי ביערות אהובים אחרי שנשרפו, ראיתי איך נבטים ירוקים מרימים לאט לאט את ראשם דרך שכבות של פיח, ושולחים עלים קטנים כדי לספוג שוב את אור השמש.

מאיפה הם באים, הנבטים האלה?

נכון, פני השטח נשרפו לגמרי. אבל עמוק מתחתם, יש אדמה.

אדמה מחבקת, עוטפת מכל הצדדים. מעניקה לחות חיונית, ואהבה אינסופית כמו שיכולה לתת רק אדמה. כזו שזרעים יכולים לישון בה, מקופלים בתוך עצמם, ואז, יום אחד להתעורר שוב...

וכשיתעוררו, יתעורר בהם גם זיכרון ישן של אהבת האדמה. בלי לחשוב ישלחו שוב את אצבעותיהם-שורשיהם אל תוך האדמה. תובעים לעצמם את אהבתה. והגבעול יתחזק, ויגבה. יתחיל להתנוסס מעל האפר שרוחות הזמן כבר התחילו לפזר ולהסיע משם.

 ויום אחד, בקצה הגבעול, אולי אפילו יופיע פרח.

 

כי מקום שפרח פעם אחת, תמיד יוכל לפרוח שוב.

ונפשות שבאמת נגעו זו בזו - לא באמת יכולות לתנתק.